אי ודאיות

כמו שהמציאות מכה
מכה בדברים הטובים שיש לנו

לא עבר הרבה זמן
זו הייתה ראשיתה של דבר
קצת מן תמימות
קצת רגש צעיר

והמחשבות, המילים שרצית לאמר
המבטים.
ושחכת את הזמן
מקוסמת הלילות נפעמת כל פעם מחדש
נסחף לעולם אחר…

המרחק גבר
צומת דרכים
אי ודאיות… משהו בך חנוק עכשיו מדמעות.

וזה היה , וזה לא היה…

הפוסט הזה פורסם בתאריך יצירה עצמית. קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>