הרבה זמן שהזנחתי את אהבת הקריאה שלי, האמת שמאז שהתחלתי (ועדיין לא סיימתי) לקרוא את Lost Boys לא יצא לי לקרוא ספר עברי טוב.
בהתחלתי כאשר ראיתי את "אישה בורחת מבשורה" קיבלתי רושם מאוד טוב על הספר. ספר עב קרס שמשדר תחושה של סיפור הרפתקאה קולח.
גם השם שניתן לספר ,"אישה בורחת מבשורה", משרה אווירה של דרמה רוויית סיצינות פעולה אכזריות, רגעים מרגשים עד דמעות ושמחות שאין כמוהן.
התחלתי לקרוא את הספר ובעמוד שלושים (בערך) הרגשתי ששום דבר לא זז לי, שהכל אותו הדבר.
אמרתי לעצמי שזה וודאי עדיין האקספוזיציה, שעוד מדובר בפתיח האדיש שבחר להציג לנו המחבר, דוד גרוסמן.
העמודים המשיכו והמשיכו והגעתי כבר כמעט לעמוד מספר שמונים, אבל לצערי אני עדיין תקוע במקום , בלי שום שינוי מהותי והאמת שזה ממצא מאוד ונורא מוריד את החשק מלהמשיך לקרוא.
חצי מהעמודים שקראתי -בלי הגזמה- היו תיאורים משעממים למדיי , לא מסוג הדברים שמרתקים אותך בתור קורא והרבה פעמים הרגשתי כאשר קראתי את הספר שאני כאילו קורא שורות ללא תוכן מהותי אמיתי.
אילו הלשון בה הספר היה כתוב הייתה לשון גבוהה ויחודית, כזאת שלא קוראים כל יום , ניחא .. אך לצערי גם הלשון מתובלנת במקצת, עושה דרכה פעמים רבות בין השפה היומית המוכרת והמכוערת אפילו לשפה היותר שכיחה ובאמת שאין פה משהו יחודי שמשך אותי אליו..
אולי זה רק השם המפוצץ.
שלום לך וחג שמח
כן כן כן, נתקלתי כבר באיזה ספר של דוד גרוסמן,
"שתהיי לי הסכין" הרעיון השפה והתיאורים מדהימים,
אבל כמותך קראתי וקראתי וקראתי יותר מחצי ספר , עד שפשוט הרמתי ידיים.
אפרופו ספרים, יכולה להמליץ לך בחום, על הספר
"האי של סופיה", כשקראתי לא יכולתי להפסיק.