במרחק של חמש דקות באוטו, בלב איזור המרכז מסתתר לו שם -על גבעה יפיפיה שמשקיפה על נופה המרהיב של תל אביב- מבצר עתיק שקם בתחילת המאה ה-12 בתקופה הצלבנית. האווירה הפסטורלית משקרת אותך ובין כמה רגעים נלטת בך תחושה כאילו היית במקום מנותק, באיזה חור בצפון , או באווירה הפסטורלית של הרי הגולן. רק הנוף הקסום שמשקיף לאיזור תל אביב עוד גורם לך להיזכר שאתה ליד הבית.

אני חייב להודות שמעולם לא יצא לי להיות שם עם אור יום . לעיתים אני נמצא שם בלילות, בעת הסיורים המשטרתיים… חשוב לי לציין כי גם בלילה הנוף הנשקף משם על אורות תל אביב הוא פשוט אדיר.
קצת על המצודה – מבצר- ניתן לקרוא בוויקיפדיה:
מצודת מגדל אפק במקום חולשת על "מעבר אפק" שהוא מעבר צר בדרך הים (Via Maris) שהובילה ממצרים דרך ארץ ישראל לארם נהריים. מעבר דרך הים במישור הצר בין תל אפק למגדל אפק היה נחוץ כדי לעקוף את נחל הירקון וכן את הביצות והנחלים של אזור השרון. בתקופת בית שני היה כאן ישוב יהודי בשם מגדל אפק שנהרס על ידי הרומאים בזמן המרד הגדול בשנת 67.
בתחילת המאה ה-12, בתקופה הצלבנית, הוקמה במקום מצודה בידי משפחת איבלין בשם "מיראבל" (Mirabel – יפה נוף) על שום הנוף היפה הנשקף משם. בשנת 1187 נכבשה המצודה בידי המוסלמים. בשנת 1191 במסע הצלב השלישי נהרסה המצודה על ידי המוסלמים אך נבנתה בידי הממלוכים. מהמאה ה-16 היה כאן כפר בשם מג'דל יאבא (יפו).
במאה ה-19 השתלט על האזור שייח' צאדק אל ג'מעיני ובנה טירה על חורבות המצודה לריכוז שלטונו ולצורך גביית מיסים באופן בלתי חוקי מעוברי אורח, לבסוף הגלו אותו השלטונות הטורקים. מאז הכפר מג'דל יאבא כונה על שמו גם בשם מג'דל צאדק שתורגם לעברית כ"מגדל צדק"[1]. אבל ברוב המקורות כמו במפות נקרא המקום מג'דל יאבא[2].
על משקוף אחד החדרים חקוקה כתובת ביוונית: "המרטיריון של הקדוש קיריקוס". אבן זו נלקחה כנראה ממקום אחר ושימשה כאן בשימוש משני. מרטיריון הוא מקום זיכרון למרטיר (קדוש מעונה). לפי המסורת הנוצרים היה קיריקוס ילד בן שלוש שנהרג על אמונתו בימי הקיסר דיוקלטיאנוס בסוף המאה ה-3 לספירה. הכתובת היא מהמאה הרביעית-חמישית לספירה[3]
תמונות:
הנוף פשוט מדהים, עוצר נשימה. לאחר הסיור במקום יצאנו מהיציאה האחורית לעבר הגבעות האחוריות, אלה שיותר קרובות למחצבה של קיבוץ נחשונים
גם שם הנוף היה פשוט אדיר:
פיל, הכלבה שלי, כאשר יצאנו לא יכלה לעמוד מול מראה העשב הטוב ופתחה בארוחה ספונטנית… טועמת ממטעמי הטבע המקומי:
ואני, גם כן נהנתי מהטבע המקומי, אך בצורה קצת שונה מהצורה של פיל…:

לאחר מכן , כאשר ירדנו מהגבעה שעליה יושבת המצודה הבחנתי במשהו שנראה כמו שלושה צריחים קטנים, כאילו שפעם היו שם מכונות נשק שאיבטחו את המקום, צילמתי אותם מרחוק וגם מבפנים:
לאורך כל הירידה מהמצודה לעבר שלושת המבנים האלה , הסתובב לנו מעל הראש איזה שהוא אז"מ (אווירון זעיר מימדים). בתמונה הבאה הצלחתי "לתפוס" אותו בצורה ממש יפה:
משם, הלכנו לכיוון הרכב, ליציאה.. בדרך קלטתי פתאום חלקת קבר מעניינת למדיי. לידה היו עוד מספר קברים, חלקם שבורים , חלקם נשברו בעקבות אילוצי הטבע.

משם, הלכנו לכיוון קבר שיח' שקיים במקום:
מול קבר השיח' , באופן אירוני לחלוטין, עומדת לה שם מין מצבה קטנה שכזאת , גלמודה שעליה הכיתוב הבא:
אליהו הויזלר
בן יחיד להוריו ניצולי השואה
בגיל 14 היה חבר ב"הגנה"
התנדב לחטיבת "אלכסנדרוני"
ולחם בכיבוש מגדל צדק כצלף
כאן מצא את מותו ב-ה' בתמוז
תש"ח 12.7.48 בהיותו בן 17 וחצי
זהו … זה היה טיול מדהים. נהנתי מכל שניה..
יש הרבה מה לראות באיזור היפיפה הזה … ממליץ לכם גם לטייל שם.
לסיום..
נתפסתי על ידי מצלמה נוספת, תמונה של עבדיכם הנאמן ![]()

תגובות


































וואוו, אתה מצלם טוב !!!!
באמת נוף יפה….:-)