מה עובר על בני הנוער בזמן השביתה?

מאז החלה השביתה מוצפים מוקדי התמיכה הטלפוניים בשיחות ממתבגרים ואפילו אובדניים.
הנוער שולח אותות מצוקה ונדמה שלמערכת החינוך לא אכפת.
מה הפלא? אין לבני הנוער שום שגרה כבר 4 חודשים, מתחילת החופש הגדול.

חזרנו לבית הספר, למדנו בקושי חודש, ושוב, חזרנו למן חופש שגדול כזה.
אין מה לעשות, אין שגרה, אי אפשר לדעת מתי זה ייגמר, שום דבר לא צפוי.
הנוער עומד במצב לא טוב, מערכת החינוך צריכה להבין שלא רק השכר שלהם חשוב.
מכאן זה יכול רק להדרדר." 'החבר שלי מאיים למות', כתבה לי נערה אחת וילד אחר סיפר שהוריו מתגרשים והוא לא מוצא טעם בחייו", מספרת רותי, מתנדבת בער"ן וממשיכה, "נערה נוספת סיפרה שהיא אכלה לאחר שהוריה איימו עליה באשפוז בכפייה וברגע שהם יצאו הלכה להקיא".

בער"ן (עזרה ראשונה נפשית) רגילים לשיחות הללו עם בני נוער הנמצאים במצוקה, אך בשבועות האחרונים, מאז החלה השביתה במערכת החינוך, ישנה עליה של 30% בכמות המתקשרים.

תחושת השעמום המעיקה ותחושת הבדידות מתעצמת בימי השביתה.
היציאה משגרת הלימודים והשעות הרבות שהנערים והנערות מבלים לבד בבית, גורמת לכל הבעיות להתעצם מאוד.
ילדים רבים מוצאים עצמם בודדים במיוחד מאחר ורק לפני חודשיים הם נכנסו למסגרת חדשה, לחטיבת ביניים, או לחטיבה העליונה ועדיין לא הספיקו להתערות חברתית.

דווקא עכשיו, בימי השביתה,  פערי המעמדות מקבלים דגש: בעוד שלנער אחד יש את האמצעים לצאת ולבלות, לאחרים אין וכך רבים מהם מוצאים עצמם מבודדים בבית. באופן קיצוני עולה בתקופה הזו העיסוק בדימוי הגוף.
גם הקשר בין ההורים והילדים מתנתק. ההורים עובדים רוב שעות היום והילדים נמצאים לבד בבית מול המסכים.
זהו באמת פתח לצרות.
המצב יכול להוביל לשוטטויות רבות, היכרויות עם אנשים חדשים. בנוסף, השביתה יוצרת חוסר אמונה במערכת – במשרד החינוך. הם רואים את האדישות כלפי נושא הלימודים ומקבלים רושם שאולי זה לא באמת חשוב.

עוד דבר שמתערער הוא מעמדו של הילד. בית הספר מייצר היררכיה ברורה. המתבגר יודע מה המעמד שלו.
בתקופה כזו הכול משתנה וזה יכול להוביל למצב של תחושת חוסר ביטחון עצמי, והערכה עצמית נמוכה.

אני מקווה מאוד שהשביתה הזו תסתיים במהרה, כי אם זה יימשך קצת יותר מדי, הנוער עלול למצוא את עצמו במצב מדורדר מאוד.