ביום ראשון בבוקר יצאתי לטיול השנתי, דיי נחמד שגם אחרי שאתה מסיים בית ספר המכללה (שהיא אגב גם חלק מהתיכון שלמדתי בו) מוציאה אותנו לטיולים שנתיים.
אמנם מחיר גבוה יותר ( 240 שקלים) , הטיול עצמו הוא יומיים בלבד, מאורגן קצת פחות מבחינת הצפיפות של האתרים וכדומה אבל יחד עם זה ישנם גם פעילויות ברמה גבוה מאוד.

את היום הראשון עברנו לאחר חניית בוקר בצומת אלונים והגענו לאתר צוק מנרה על יד קרית‬ שמונה וגלשנו במגלשות ההרים.‬
משם המשכנו לאיזור קבוץ הגושרים,  והשתכשכנו בנהר הירדן‬ בשיט קיאקים.‬
את הלילה העברנו באכסניית כרי דשא על חוף הכינרת אכסנייה ברמה גבוה מאוד, מקום מאוד יפה ומטופח .. פנינה בצפון הכנרת .‬

למחרת יצאנו לחוף גיא‬ במקום היו מתקני מים נחמדים מאוד, כמה מגלשות נחמדות לאחר מכן שבנו הביתה בשמחה ובצהלה.
וכמובן, איך אפשר בלי קצת תמונות? לצערי כרגע הדפדפן החליט לא לאפשר לי להעלות תמונות בעזרת כלי ה- Flash של וורדפרס. אנסה להעלות אחר כך .
באופן כללי, אני מאוד נהנתי, בעיקר נהנתי מהמגלשות הרים .. זאת חוויה ממש טובה , ממליץ!

ועכשיו , חזרתי לי כמה ימים לפני ערב ראש השנה, מחופשה לחופשה ..

האמת שלא זכורה לי מתי בפעם האחרונה הכנתי שיעורי בית.
אולי זה מסביר מדוע ממוצע הבגרויות שלי רק 80.12 .
היום קיבלנו שיעורים, ברמת העיקרון לא הייתי קורא לזה כל כך שיעורים, לכתוב הגדרה לכמה מושגים בסיסים (שלא היה זמן לעבור עליהם בכיתה) לא נקרא כל כך שיעורים.
אבל לזכר "הימים הטובים" החלטתי לעשות עם עצמי מעשה ולהכין שיעורים. והאמת שגם לי לא יזיק קצת לקרוא את הערכים המדוייקים יותר ולהעשיר את הידע בנושא הכימיה (האטום, הטבלה המחזורית וכל זה).
אז מצאתי את עצמי בשעה אחד עשרה בלילה יושב פה בין השורות וכותב , ספק כותב יותר מעתיק שורות נבחרות מתוך הוויקיפדיה. אבל האמת עכשיו אחרי שעשיתי עם זה אני בתחושת שלמות כזאת עם עצמי, תחושה שאומרת "את החומר הזה אתה תדע.."  וזה גורם לי להיכנס לשלוות נפש שכזאת. מפיג ממני את הלחץ ששרוע בי כאשר אני יודע שיש שיעורים ולא מכין אותם.
במיוחד לא כשסטס מדריך, לבחור יש שאיפות גבוהות והוא אשכרה מצפה לרמה גבוה ואני בתור חניך , לא בא לי שאת יום החופש שלי אצטרך להעביר בבית הספר , או שאקבל איזה "עונש" עלוב כזה או אחר. אם המחיר של שקט נפשי הוא בזה שאשב רבע שעה ואכין שיעורים, אזי שזה מחיר מציאה

ובעוד שאני כותב לי את השורות האלה וגם את השורות במחברת , באוזניות עולם ומלואו רץ. חוויית צלילים שנעים בין ניגוני החסידית האהובים עליי לבין ניגוני הרוק הכבד להם אני נוהג להאזין בקביעות.
ותחושה שמחה מלווה את הכתיבה שלי , כנראה שלמוזיקה השמחה של פריד יש השפעה של קצת מעבר לעצם היותה משמחת.

ערב טוב

המחשבה על זה שאני מתחיל את כיתה יג' גורמת לי לחייך מתוך מחשבה של "לא הייתי מאמין".
האמת שאף פעם לא הסתכלתי על עצמי כלמדן או כי שיש לו תחת לשבת שנתיים מעבר לכיתה יב'.
לא חשבתי שאשכרה אמשיך ללמוד , ואת האמת שלאורך שנותי בבית הספר תמיד ראיתי את עצמי כמי שדיי סולד מהמסגרת החינוכית. אבל האמת שרק לקראת סוף יב' קלטתי פתאום שהמסגרת החינוכית דווקא דיי כייפית והמחשבה על לא להישאר יג' יד' נראתה לי דיי טפשית.
אבל מצד שני, למי כבר יש כח לבית ספר?!
חחחחחחחח

בכל אופן, מקווה שתיהיה שנה טובה
שלכם.

במסדר צבאי מרגש שנערך אתמול סיימנו בצורה רשמית את כיתה יב'.
המסדר היה מרגש מאוד אבל מתיש לכלל המשתתפים בו. עלו ונאמו שר הרווחה ,יצחק הרצוג , ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, מפקד השלוחות של חייל האוויר , מפקד בית ספר ומנהל בית ספר.
הרבה ניאומים והרבה לעמוד…
אבל בסוף זה נגמר , קיבלנו את סיכות השוחר שלנו. נרגשים, מתחבקים ושמחים סיימנו את כיתה יב'.
סוף של 12 שנות לימוד… אין כמו השמחה הזאת.. ההתרגשות מסיום בית ספר.

וזה לא שאנחנו באמת נעלמים , ממש לא- דווקא את רוב חברי אזכה לראות גם בשנה ההבאה (בעת לימודי תואר ההנדסאי שלי)…

אחרי הטקס הצבאי החלפנו בכיתות לבגדים אזרחיים ואז התחיל הטקס האזרחי שהיה נחמד מאוד (אחרי טקס צבאי מרגש אני לא חושב שכל טקס שהוא יוכל להעצים את ההתרגשות), עלינו על הבמה לקחנו תעודות סיום, לחצנו ידיים, חטפנו צ'אפחות מהמפקדים , מהמנהל מכולם.

חזרתי הביתה מאושר והמום… זהו, נגמרו להן שתיים עשרה שנות לימוד , גם התואר שאני הולך אליו זה כבר לא כל כך בית ספר…
צילמתי הרבה תמונות, אעלה לכאן חלק…
שיהיה לכם יום טוב

מחר בגרות במכונות
אוףףףףף אני לא כל כך שולט בחומר ובניינו, אין דרך כל כך ללמוד למקצוע הזה..

נקווה לטוב

לאט לאט סוף השנה מגיע ואיתו גדל הזמן שלי בבית.
מחר יש לי מתכונת באנגלית (תודה לאל מסיימים עם המקצוע הזה) ולכן היום קיבלתי יום חופש. יום שלם שאני פשוט חופשי. יום שבו לא צריך לעלות על המדים שלי ואפשר פשוט לעשות כל מה שבא לי (לטוס כאילו דהה.!?)

ואחרי המתכונת אני יוצא לסוף השבוע ובראשון נחשו מה ? אני שוב בבית , זה בגלל שבשני יש לי מתכונת בספרות .
המתכונת בספרות הולכת להיות קשה, את האמת ספרות זה מקצוע דיי איום ונורא. עם כמה שאני נורא אוהב לקרוא שירה וסיפורים הבגרות בספרות נראת כמו משהו שדורגש ממני קצת יותר למה שאני מסוגל לתת. התשובות בספרות הן סיפור בפני עצמן. אמנם אני עונה תשובות בעל פה אך גם זה דורש ממני לתרגל וללמוד את החומר היטב ולעשות תשובה שהן חצי הרצאה.

ותמיד שאני עושה בעל פה למורה יש לי נקיפות מצפון גדולות מאז , משום מה אני מרגיש שאני פשוט מזיין לה את השכל , דבר שאני שונא לעשות. באופן כללי אני לא אדם שאוהב לדבר הרבה והתשובות האלה בספרות דבר נוראי.

אז היום מעבר לסימולטור שלי קראתי גם כמה כתבות מעניינות ב-Ynet. שתדעו לכם, הטור הכי טוב ב-Ynet הוא הטור של הסביבה- "ירוק" , כך לפחות אני חושב.

אז זהו, סתם עוד יום מהנה בבית.

היום היו ימים פתוחים בבית הספר שלי.
כמידי שנה אני נוהג להשאר ולעזור בגיוס תלמידים חדשים לבית הספר.

מאז שפתחנו את הרדיו הבית  ספרי את מרבית אירועי בית הספר אני מעביר היישר מהתחנה, אם זה בתוכניות בעלות תוכן רציני ובין אם זה בהשמעת מוזיקה לכלל בית ספר.

היום החל מהשעה 12 בצהריים ועד השעה שבע וחצי בערב, לא יצאתי מהתחנה… שידרתי ושידרתי ושידרתי… עכשיו , אחרי זה, אני לפחות חודש לא מוכן להאזין למוזיקה..

לא קל

בשורה טובה ליוותה אותי היום לאחר הבגרות באנגלית – ככל הנראה אמשיך את לימודיי ובשנתיים הקרובות אשב על ספספל הלימודים (כיתה יג' יד') ואוציא תואר הנדסאי מכונות תעופה.

אני מרגיש עכשיו מאוד טוב, מאושר …
לבשורה הטובה הזאת הצטרפה גם ידיעה על כך שגם חבריי התקבלו.
התחלנו את התיכון יחדיו ונסיים את תואר ההנדסאי ביחד.