גלשתי היום בפורטל הדור השלישי של סלקום. חיפשתי שירות עדכון חדשות ב sms.
ראיתי שסלקום מאפשרים לי להתעדכן בחדשות של ynet בעלות מצחיקה של 9.90 בחודש.
סלקום לא ציינו שלפעמים מקבלים גם הודעות mms. ודיי הופתעתי לקבל מ ynet הודעת mms שכללה מבזק+ תמונה.
לאחרונה חשבתי אולי אפשר לקנות ביפר וככה להיות מעודכן.
אך אני חושב שעם השירות הזה של סלקום ו ynet אפשר לחסוך את העלות של ביפר.
בפוסט הבא אתייחס הרבה לחיים שלי, אבל מעבר לזה אתייחס גם לחייהם של הרבה מאוד בני נוער.
משהו בגיל ההתבגרות גורם לחשיבה שלך להשתנות. אתה לאט לאט מתחיל להבין דברים מהשורש והנקודת מבט שלך כלפי כל דבר קצת משתנה.
אין דבר יותר מקסים מההתבגרות ומהבשלות הנפשית לצאת לחיים משל עצמך. הכל טוב ויפה עד שזה מגיע למישורים של חשיבה עצמאית
וכאן אתה מוצא את עצמך נע ונד בין שני עולמות. בין עולם המבוגרים לבין עולמם של אלה שאינם בשלים.
את הדוגמא הכי טובה לזה אני יכול לתת לכם דווקא מהאתר. מהבלוג של שזיף ותות.
אתם תראו פה באתר הרבה מאמרים שכתובים בלשון גבוה ונוקטים עמדה חדה מאוד כלפי דברים מסויימים
ולפעמים מאמר אחד אחרי יכול להיות המאמר שהכי לא ציפיתם לו.
הרבה יוצא לי לדפדף בהסטוריה של האתר. לפעמים גם לא בהסטוריה ממש ולראות שיש שינוי מהותי במצב הרוח, בהבעת הדעה ובסגנון הכתיבה בין פוסט לפוסט.
איפה שהוא אני דיי מרגיש שאני צריך להסביר לכם הקוראים שאני:
עכשיו יצא לי לחשוב על זה לעומק וראיתי שאני פשוט נע ונד בין שני עולמות. ולא בין עולמם של הילדים לבין עולם המבוגרים .. ממש לא.
אלה דווקא בין שני דרגות בגרות שונות.
אומרים שהנעורים זאת התקופה הכי יפה בחיים, האמנם?!
עם הזמן הפסקתי לאהוב את כל נושא הגשים. גשם זה דבר מבורך, אך עם כמה שהוא מבורך הוא פשוט יכול להביא לך מצב רוח לא כל כך חיובי.
הבוקר יצאתי לי מהבית, רוחות עזות חיכו לי שם בחוץ.
לאחר מכן כשהגעתי לבית הספר צפינו בסרט "משפטי נירנברג" – אמנם ראינו רק חלק. וזה באמת סרט אדיר .. אך עם כמה שהוא אדיר הוא גם הצליח להוריד קצת ממצב הרוח.
נכנסתי הביתה אמנם מוקדם אך הייתי מאוד עייף שכזה. הכל מצטבר אליך כמו מטען. ואז אתה פשוט מוצא את עצמך יושב וחושב על מה אפשר לכתוב פוסט. באופן הכי טבעי אתה פשוט תכתוב על זה.
אז כמו שכבר אמרתי, למדתי שלא לאהוב את החורף. משהו בו גורם לי להרגיש עצוב כזה.
בחורף חוץ מהפריחה המקסימה שיש מול הבית שלי (ובשאר חלקי הארץ) השמיים מבשרים לך רוע כזה.
כשאתה רואה יום שלם שמיים אפורים זה לא ממש נחמד.
טוב נו, קצת הגזמתי …
עכשיו קראתי בוואלה חדשות שצה"ל הרג נער פלשטיני בבית לחם.
לכותרת שכזו אתה לא יכול שלא להיכנס, הריי אתה שואל את עצמך, מדוע נער פלשטיני נהרג?
מסתבר שהרבה חכמה אין אצל הנוער הפלשטיני. כנראה שברצועה לא מסבירים לילדים להתרחק מאש.
וכמו כל טמטום ערבי (אמממ הערה לקוראים החדשים , אני לא ממש אוהב את העם השני..)כנראה שגם הפעם חבורת נערים חשבה לעצמה שבעזרת אבנים אפשר לעצור צבא שלם.
וכתוצאה מהשטויות ומהטמטום שחוגג שם כנראה שאחד מהנערים מת.
עכשיו, אם יש גוף שאני כל כך כועס עליו זה התקשורת הכל כך חופשית שיש לנו בארץ.
איני מבין מדוע הם צריכים לסקר הכל ? למה כל כך חשוב להם לכתוב מי מת ומתי ? זה פשוט לא לעניין.
מעבר לזה, אם אני אציב את עצמי בתור אחד מהחיילים באותו הכח.
אני דיי חושב שזאת תגובה לגיטימית לפתוח באש לעבר אדם שמנסה לפגוע בך.
אולי מישהו יצליח להסביר לי אבל באמת דבר אחד, מה כל כך מושך אותם לשחק באש עם גוף מסויים שהוא הרבה יותר חזק מהם.
עד שהם לא ילמדו את הלקח שלהם – שזה לא להפריע ולא להתנגד לכוחות בשטח.. שימשיכו למות.
אתמול יצא לי לעבור על פליקס ולראות כמה סרטונים פשוט מצחיקים מאודדדד…
ערכתי לכבודכם את הרשימה של הסרטונים הכי טובים שראיתי ..
זה הכל … אתם מוזמנים להגיב ולשתף איזה קטע הכי הצחיק אתכם ..
ככל הנראה אני הולך להתקין מערכת וורדפרס מו על פוסטלי ולאפשר לחבר'ה לפתוח שם בלוג בחינם.
הכל עוד בשלבים ראשוניים
אם למישהו יש רעיון או הצעה או שרוצה קצת לעזור שיגיב או משהו ..
אולי כאן זאת לא הבמה לכתוב על אובונטו ישראל.
אני רק רוצה לשתף אותכם על מספר שינויים שבדרך.
ככל הנראה אנחנו הולכים להעביר את אובונטו ישראל לשרת פרטי עם 500 ג'יגה .
זה יאפשר לנו לאכסן על גבי השרת חבילות התקנה וכו' .
הוויקי מדיה הולך להפתח להעלאות של קבצים. מערכת הפורומים הולכת להשתדרג ומבחינת תשתית לצמוח עוד יותר.
בעזרת השם בקרוב יעלה האתר הרשמי. באתר יכתבו מאמרים, עדכונים וכו'.
ככל הנראה אנחנו גם מתכננים לעשות פגישה מתי שהוא (על זה אעדכן בהמשך…)
אני כל כך גאה באובונטו ישראל .. כל כך שמח לראות שצמחה פה קהילה.
בנתיים כבר הספקנו לעשות הרבה, שילבנו את צוות הלוקו עם צוות הפורומים. וכתוצאה מכך נוצר סנכרון אדיר בין שני הצוותים.
אנחנו פתוחים לרעיונות ולכל מיני טיפים .
אז אם יש לכם מה להגיד לנו, אתם מוזמנים להגיב או לשלוח מייל ל- admin@shezif.co.il
הרעד בידיים
הכאב בלב
הדמעות
התסכול
האהבה …
לא מהיום שאני כבר לא בראש מעיינייך.
אני כבר לא האחד… אני כבר לא היחיד.
רק דמעה קטנה נשארה איתי.
בא לי למות, בא לי לצרוח…
לא רציתי להגיע לזה … לא רציתי להיות שם.
דמעות … אין עוד מה לומר…
אני שזיף, בן 19 מאזור המרכז.
את הבלוג הזה אני מנהל כבר למעלה מארבע שנים.
אני כותב על טכנולוגיה, פוליטיקה, לינוקס וכל מה שמענין.
עוד עליי ניתן לקרוא בעמוד האודות
