יש מעט מאוד דברים שפשוט גורמים לך להנאה אמיתית, כזאת שמתפרצת ממעמקי הלב וגורמת לנפש שלך להינות כאילו נפשך היא הנפש התמימה שבאדם אשר נהנת ממשחק ילדים:

1. הדבר הראשון הינו רכיבה על אופנוע- להרגיש את המהירות ואת כל הכוח הזה גורם לי להרבה אושר…
2. ירי- מטווח … לירות בנשק זה בהחלט אחד הדברים הכיפיים ביותר שיש…
3. את הדבר השלישי אחסוך מכם. כולנו יודעים מה הוא.

מחר בבוקר אני נוסע למטווח.
אני הולך להוציא רשיון לשאת נשק מסוג M-16 ואקדח יריחו.
הירי מביא סיפוק עצום לנשמה. מין שחרור לחצים שכזה… משהו שכאשר אתה לוחץ על ההדק גורם ללב שלך להחסיר פעימה ולהתפעל מחדש בכל כדור שנורה.
מחר אנסה לצלם את המטווח , אבקש מאחד החבר'ה לצלם אותי יורה ואעלה את זה פה – שיהיה לכם נחמד

טוב, עד כאן לבנתיים..
תמונות (ליחצו על התמונות על מנת להגדילם):

אין על האקדח הזה

החלום בהתגלמותו

תגובות

מעטים המילים שאוכל לתאר את היום הקשה הזה.
אינני יודע האם זה יהיה פוסט רציני או עוד סתם איזה מאמר מיותר על החיים הפרטיים שלי.

קמתי הבוקר בחמש ועשרים , התגלחתי (הבוקר הייתי צריך להשקיע קצת יותר ממה שאני משקיע בדרך כלל), עליתי על המדים שלי ורגע לפני שאני בא לצאת אני קולט שהיום יום רביעי – ביום רביעי אני מתחיל בתשע בבוקר ולא בעשרה לשבע.
חטפתי את הביאוס של החיים שלי, יכלתי לישון עוד שעה ולקום רענן יותר.

טוב נו , לא נורא…

משם נסעתי לבית הספר, הגעתי לבית הספר ממש ממש מוקדם (רבע לשמונה) ביחס למה שאני צריך להגיע ביום הזה…
יום הלימודים היה נחמד מאוד, דיי כייף ללמוד חמש שעות (שחררו את כל בית הספר מוקדם בגלל האירועים שאכתוב עליהם עוד מעט).

בערב יותר מאוחר היה טקס השבעה לשכבת ט' ושכבת י' בבית הספר. אני השתתפתי בטקס ומהשעה 12:30 עד 14:30 (שהתחילו החזרות) היה לי זמן חופשי.
ניצלתי את הזמן החופשי ונסעתי לעזריאלי… היה דיי נחמד להסתובב עם החבר'ה
חזרנו לבית הספר התחלנו את החזרות שערכו מהר מאוד.
פעם שלוש הספקתי למצמץ וכבר עברו שעתיים והטקס התחיל.
הכל היה כל כך מהר , כל כך בול בזמן.
הטקס עבר בטיל.

היה דיי מרגש לראות שם את כל החבר'ה- נזכרתי שרק מלפני שלוש שנים אני הייתי שם , אני נשבעתי גם …
והנה היום אני עומד מהצד השני.. מתמוגג מכל רגע.

הגעתי הביתה בתשע בערך . מחמש בבוקר…
יום מתיש ומעייף , אבל בהחלט משאיר אחריו טעם של עוד..

לילה טוב יקיריי.