ארכיון פוסטים מהחודש "ד' באדר ה'תשס"ט (פברואר, 2009)"

ביקורת עכברים

ד' באדר ה'תשס"ט (יום שבת, 28 בפברואר, 2009)

לפני מספר חודשים אני ואחי רכשנו במקביל שני עכברים של חברת SilverLine . עכברים זולים יחסית (עלה לנו 30 שקלים ליחידה) ונראים דיי טוב.
הכל היה טוב ויפה עד שאחרי משהו כמו חודש הגלגלת של העכבר פשוט השתגעה ..
כשאנחנו באים להזיז אותה למעטה (על מנת להוריד דף או משהו כזה) אז היא פשוט משתגעת לנו …
זה מצחיק כי זה קרה במקביל גם לי וגם לו …

עכשיו זה כבר הגיע למצב בלתי נסבל שאי אפשר בכלל לעבוד עם הגלילה ..

לכן אני כותב לכם את זה, אם אתם נתקלים בעכבר כזה:

אל תקנו אותו , חבל על הכסף…

בנתיים אני מחפש לקנות עכבר אחר .. משה יותר טוב

פתוח להמלצות..

שבת שלום

ג' באדר ה'תשס"ט (יום שישי, 27 בפברואר, 2009)

שבת שלום לכם יקיריי.
השבוע עבר וחלף במהירות הבזק, רק לפני שבוע בישרתי לכם על רכישת היוק החדש שלי …
רק לפני שבוע בקושי יכולתי ללכת.

ואילו עכשיו, אני הולך בצורה טובה יחסית … והיוק כבר תפס מקום של כבוד בבית ..

עכשיו אני יושב ולומד מטוס חדש לסימולטור – לומד את ה- ATR 72-500 . קצת מסובך ודורש ממני הרבה ריכוז.

שיר השבת להפעם:
את ואני -שלמה ארצי

את עולה כמו שמש
היושבת מעלי
ורושמת בקרניה את יומי
את קרובה כמו גשם
על ראשי ועל פני
והמים שבפי לטעמי

את ואני
את ואני כן
כמו ברק ורעם
עד קצווי הים
את ואני
את ואני כן
זה נשמע חזק יותר מן העולם

שנינו יום ולילה
סובבים ללא לאות
זה מזה באים
וזה אל זה שבים
כמו צבעי הקשת
עוד נקשור ענן לחוט
ונאמר לו שמע
באים ימים טובים

את ואני
את ואני כן
כמו ברק ורעם
עד קצווי הים
את ואני
את ואני כן
זה נשמע חזק יותר מן העולם

שבת שלום.

יותר מידי רדיו

ב' באדר ה'תשס"ט (יום חמישי, 26 בפברואר, 2009)

היום היו ימים פתוחים בבית הספר שלי.
כמידי שנה אני נוהג להשאר ולעזור בגיוס תלמידים חדשים לבית הספר.

מאז שפתחנו את הרדיו הבית  ספרי את מרבית אירועי בית הספר אני מעביר היישר מהתחנה, אם זה בתוכניות בעלות תוכן רציני ובין אם זה בהשמעת מוזיקה לכלל בית ספר.

היום החל מהשעה 12 בצהריים ועד השעה שבע וחצי בערב, לא יצאתי מהתחנה… שידרתי ושידרתי ושידרתי… עכשיו , אחרי זה, אני לפחות חודש לא מוכן להאזין למוזיקה..

לא קל :-)

ישראל של 51'

כ"ט בשבט ה'תשס"ט (יום שני, 23 בפברואר, 2009)

גלשתי להנאתי ברשת ונתקלתי בסרטון המדהים הבא.
הסרטון נוצר על ידי חברת התעופה איר פראנס (הסרטון באנגלית) והוא מציג את ישראל של שנת 51'.

מדהים איך היינו אז.
ליחצו כאן על מנת לצפות בסרטון.

אתם מוזמנים להגיב אודות הסרטון

תמורות בתא המשפחתי

כ"ח בשבט ה'תשס"ט (יום ראשון, 22 בפברואר, 2009)

מכבר הימים כתבתי פוסט אודות נושא ההתרופפות החברתית, אודות זה שהחברה המודרנית בה אנחנו חיים זורמת לכיוון האינדיבידואלי. עם התמורה הזאת וההתרופפות לה אנחנו עדים בעשור האחרון גם מעמדו של התא המשפחתי השתנה בצורה ניכרת:
הגירושין בכלל הציבור נתפסים  כדבר שגרתי לחלוטין. על מנת לקבל אינדיקציה להלן סטטיסטיקה עניינית:

בבית הדין הרבני נפתחים מדי שנה בממוצע כ-10,500 תיקי סידור גט, כ-8,000 תביעות גירושין, כ-7,800 תיקי אישור הסכם גירושין, כ-4,700 תיקי מזונות, כ-1,350 תיקי חלוקת רכוש, כ-1,090 תיקי שלום בית, כ-370 תיקי אישור גט, כ-260 תיקים בעניין מורדת ו-45 תיקים בעניין הסכמי ממון. תיק סידור גט ממוצע נמשך 4 חודשים, תיק אישור הסכם – 7 חודשים ותביעת גירושין ממוצעת – 13 חודשים. לדיון ראשון תמתינו בממוצע בין חודש (בתיקי סידור גט ואישור הסכם) לשלושה חודשים (בתביעת גירושין), ולדיונים נוספים, אם יידרשו – בין חודשיים (בסידור גט) לשלושה וחצי חודשים (בתביעת גירושין ואישור הסכם, נתוני בתי הדין הרבניים, 2001-2004). (מקור)

עם עליית אחוז הגירושין מידי שנה אנחנו עדים למגמה ברורה מאוד של שינוי התא המשפחתי לו כולנו רגילים.

הבה אספר לכם מדוע אני כותב בכלל שורות אלה, מה מניע אותי ומאיפה זה התחיל.
אתמול, יום שבת, בעת חדשות מוצאי השבת הוצגה כתבה אשר דיברה על נושא של ילודה בקרב בני נוער. מדובר על נערים שהגיל הממוצע שלהם הוא 15-16 (סתם בשביל סטטיסטיקה- בישראל מידי שנה למעלה מ-1400 נערות בגילאי 15-17 עושות הפלות) ועם כמה שהם צעירים הם נכנסים למוסד ההורות.

בראיה לרחוק כאשר אותו ולד יגיע לגיל בו יוכל להבין בעצמו ויבין כי הוא חיי בתא משפחתי שונה מאותו התא המשפחתי הנורמלי בו חיים חבריו :  תא משפחתי בו האם צעירה מאוד , ספק אם התחתנה וכמעט בטוח שלא התחתנה עם אותו אב שאיתו הרתה את ילדה, אותו ילד יצטרך לחיות בסביבה בו אביו אינו חי איתו אם כי לאב יש משפחה אחרת ולאם יש משפחה אחרת, יש פה פוטנציאל רב שאותו ילד "יפול בין הכיסאות".
מה שגם , אינני בקיא באותם האמצעים שיש לאותה נערה או למשפחה לבוא ולגדל ילד נוסף , הריי שגידול ילד היא משימה לא קלה ודורשת הרבה משאבים כלכליים.

ושוב כל הנושא הזה חיבר אותו לנושא ההתרופפות החברתית אשר פוקדת את החברה שלנו מזה עשור, התרופפות שבו משמעותה עיצוב מחדש לנושא התא המשפחתי תוך התמקדות בחיי הפרט ופחות בחברה.

כשחושבים על זה אותם ילדים הנולדים לנערים כאלה או אחרים נולדים למעיין מצב של תא משפחתי שעבר גירושין זאת מכיוון שכולנו יודעים שזוגיות שכזאת עתידה לא להחזיר הרבה זמן אם בכלל ואותם ילדים יצטרכו לגדול בידיעה מוחלטת שהם נצר ליחסים לא מוגנים ולאהבה שהתפוגגה (לא שבגירושין זה שונה בהרבה).

במדינות אחרות ילודה שמחוץ לנישואין זה דבר אשר נראה כלגיטימי לחלוטין. בארץ זה עוד נתפס כדבר מוזר וכדבר שנוגד חוקים חברתיים כאלה ואחרים, אם כי כמו שזה נראה עכשיו, הנושא מתחיל לתפוס תאוצה בקרב המודעות החברתית הכללית ונראה שגם ביום מן הימים זה יתפס כדבר לגיטימי לחלוטין כאן בארץ. ולא שזה כל כך טוב. יש לזה לא מעט חסרונות אם כי אותם החסרונות עולים בהרבה על היתרונות. אני משער שכמו שאנחנו עכשיו עדים לשינוי האמיתי שמתחולל בתוך התא המשפחתי אנחנו גם ניהיה עדים לעוד מקרים רבים כאלו ואחרים אשר רק יהוו בסיס לטענה זו.

ועכשיו בנימה קצת יותר אישית – אינני יודע עד כמה יש מקום לדבר שכזה בחברה שלנו. דבר זה מהווה בעניי עליית מדרגה נוספת בכל השייך לתהליך האינדיבידואליזציה אותה החברה שלנו עוברת, תהליך שהוא בבסיסו לא טוב לצרכיה של המדינה שלנו.
במקום שבו נלחמים בצורה יומיומית על נושאי הבטחון והסדר אינני יודע עד כמה ניתן לשלב תהליך אינדיבידואלי בחיי האורך החברתיים , זאת מכיוון שאנחנו "חיים על החרב שלנו" ויכולת הלכידות שלנו, היכולת שלנו להשתייך לקבוצה ולהיות חזקים יותר עולה על הצורך שלנו להיות פרט לפני קבוצה או חברה. וכאן הריי שהחברה נפגעת וזה עלול לבוא גם במישורים אחרים.
לא שאני מאחל זאת אבל אני מפחד כי נגיע ליום שבו אדם יסרב לצאת לקרב מכיוון שלא הוא נפגע מאותה פעולת טרור אשר קדמה לאותו קרב.
רק שלא נגיע ליום שמישהו יקום ויגיד " אני גר ב X, בישוב שלי לא נופלים רקטות , לכן מדוע שאלחם, אסכן את חיי למען מישהו אחר?!" רק שתבינו, אולי זה נראה קצת הזוי אך בחברה אינדיבידואליסטית משפט שכזה יכול להראות לגיטימי לחלוטין.

ואיך כל זה מתקשר לנושא הגירושין , לנושא ילודת הנעורים ולנושא הילודה שמחוץ לנישואין? התא המשפחתי הוא כמו מעטפת שכזו שעוטפת אותנו ומלמדת אותנו "בקטנה" איך נראים החיים בתוך קבוצה, איך אתה בתור פרט מוותר מעצמך, מתאים את עצמך לחיי הקבוצה ואיך אתה מתגייס למען אותה קבוצה (שבמקרה הזה היא המשפחה שלך). כאשר התא הזה נפגע  יכולת ההתאמה של כל הפרטים לחיי הקבוצה השונים נפגעת , האכפתיות וההירתמות למען מטרות שונות יורדת בצורה משמעותית. וזה מתחיל בתא המשפחתי ונגמר חברה הישראלית.

תגובות

מוגבל שכמוני

כ"ז בשבט ה'תשס"ט (יום שבת, 21 בפברואר, 2009)

כנראה שלרגל יש תפקיד מאוד חשוב בחיינו , לא סתם אלוהים המציא אותנו עם שתי רגליים.
היום שאני כמעט ולא יכול להשתמש ברגל אחת אני פתאום מרגיש את המוגבלות בה אני נמצא. קשה לי מאוד ללכת, אני פוסע אט אט כאשר הרגל החבולה שלי מהווה לי לא יותר מאשר תומכת.
פעולות שנראות פשוטות לכאורה כעת נראות לי מאוד מורכבות ; למשל נעילת נעליים -  אינני יכול לכופף את הרגל כמו שצריך ופשוט קשה לי לנעול נעליים. פעולת עלייה במדרגות פתאום היא פעולה איטית המצריכה ממני לעלות מדרגה מדרגה… פשוט סיוט!

באופן כללי, לפני התאונה הייתי אדם שהולך מאוד מהר, כמעט רץ. עכשיו ? פשוט מתסכל , כל צעד הוא פרוייקט בפני עצמו.

מחר אני הולך לקחת קביים , אני כל כך מקווה שהן יעזרו לי ללכת, לעלות מדרגות וכו'…

הרופא מקווה שזה יסתדר לבד, הוא אמר שברוב הפעמים צריך לעשות ניתוח… אני כל כך מקווה שהםגיעה שיש לי תסתדר לבד. פשוט קשה לחיות ככה.

שדרוג החודש

כ"ו בשבט ה'תשס"ט (יום שישי, 20 בפברואר, 2009)

זה כבר הפך להיות מסורת כזאת. מידי חודש אני רוכש מוצר מרכזי אחר שאמור לשדרג או להעצים את חוויית הסימולטור שלי.
אז, מה כבר רכשתי? לפני שלושה חודשים קניתי דוושות טיסה, לפני חצי שנה בערך קניתי ארבע ג'יגה ראם,  חודש שעבר קניתי כרטיס קול נוסף, לפני ארבעה חודשים לערך  רכשתי דיסק קשיח חדש.

והפעם? קניתי יוק תוצרת CH .
הגה הטיסה המקצועי ביותר שיש בתחום הסימולטורים…

והמחיר? אבסורדי… כמעט 900 שקל.

אבל, יש לי איתו שליטה על הפסיעה של הפלופלורים, ברז דלק, מצערת , גלגלים, מדפים ועוד… הוא מקצועי מאוד ומעצים משמעותית את חוויית השימוש בסימולטור.

פשוט תענוג.

תגובות

פגיעה במיניסכוס

כ"ו בשבט ה'תשס"ט (יום שישי, 20 בפברואר, 2009)

עם כמה שחשבתי שיצאתי בזול, הנה המחיר הכבד של לעבור תאונה מתחיל להתגלות.
אתמול בלילה הייתי במיון בבלינסון זאת אחרי שהנפיחות ברגל לא יורדת ואני כמעט ולא יכול לדרך על הרגל.
מבדיקות שהתגלו יש חשש שיש לי פציעה במיניסכוס – בולם הזעזועים של הרגל.
לדיברי הרופא שטיפל בי, יש סיכוי שהמיניסכוס יתרפא ויבנה מחדש… אבל גם יש סיכוי שזה לא יקרה ואז אצטרך לעבור ניתוח :-(

בנתיים אני מתפוצץ מכאבים ברגל …. כאבי תופת.

מקווה שהכל יהיה בסדר.