ארכיון פוסטים מהחודש "ז' בתמוז ה'תשס"ט (יוני, 2009)"

דרושים מנהלים

ז' בתמוז ה'תשס"ט (יום שני, 29 ביוני, 2009)

על מנת לשמור על שגשוג קהילת אובונטו ישראל החלטתי היום לקרוא למשתמשי הקהילה לבוא ולקחת חלק פעיל במערך הניהולי של אובונטו ישראל.
לצעד שכזה יש כמה משמעויות :
1.האחת היא ריענון הצוות הניהולי, לקיחת משתמשים חדשים והצבתם בתפקידים אסטרטגיים כאלה ואחרים, דבר אשר יגרום לכוחות חדשים ומוטיבציה רבה יותר בפאנל הניהול ובסופו של דבר זה גם משפיע באופן ישיר על הקהילה עצמה.

2.פתיחת דלת למשתמשים חדשים אשר שואפים להיכנס ולהשתלב בתור מנהלים בפורומים. מכאן הריי שאנחנו יכולים להרוויח משתמשים חדשים ולהגדיל עוד יותר את הקהילה.

3.פיתוח של הקהילה.

המטרה המרכזית שלשמה ביצעתי את הצעד הזה היא שאני חושב שעלינו לנקות את האבק שצברנו , להתחדש ולרענן את הקהילה שלפי דעתי בחודשים האחרונים נכנסה למין אדישות מסוכנת שכזאת. אדישות אשר במהלכה לא יכול להיות שום שגשוג או פיתוח כל שהוא.

מה שגם בגלל היותי מנהל מרכזי יחיד בעל סמכויות רבות פרוייקטים חדשים ורעיונות חדשים מתעכבים ארוכות בגלל היותי האדם היחידי היכול לבצע אותם. פיזור סמכויות קטן יכול לטפל בבעיה זו ולשמור עליי פחות שחוק מניהול הקהילה.

יום טוב :-)

חשבון אריתמטי

ה' בתמוז ה'תשס"ט (יום שבת, 27 ביוני, 2009)

קיבלתי במייל משהו נחמד:

לא יאומן !!!

הכפל את גילך ב – 7

את התוצאה הכפל שוב ב – 1443
התוצאה הסופית מדהימה !!!




נחמד… ממליץ לכם לנסות

יובש יצירתי

ד' בתמוז ה'תשס"ט (יום שישי, 26 ביוני, 2009)

אין לי את זה.
לא יודע מה קרה בזמן האחרון , פשוט יש לי יובש יצירתי.
קשה לי לכתוב פוסטים רציניים, קשה לי כבר לכתוב שירים כמו פעם.
מקווה שזה יעבור.

שבת שלום

ד' בתמוז ה'תשס"ט (יום שישי, 26 ביוני, 2009)

הרבה זמן לא איחלתי לכם שבת שלום
האמת שבזמן האחרון אני דיי עסוק ולא עסוק. נע ונד בין שני מציאויות ובין שני דברים.
בזמן האחרון אני מרגיש קושי רציני בניהול אובונטו ישראל. מבין כל ההנהלה אני היחידי שעוד נשאר פעיל.
קשה לי ככה לנהל קהילה ומעבר לזה המוטיבציה קצת ירדה, אבל כפי שלמדתי מהעבר כל הקטע של המוטיבציה זה כמו ספינה בים , פעם יש רוח ופעם אין.

בזמן האחרון אני מחזר אחרי בחורה מסויימת. לכאורה זה נראה לי כאילו זה לשווא. אני דיי אובד אצות. בכל פעם שאני אומר לעצמי "זהו אתה מפסיק לחזר" אני מקבל ממנה כמו סימן שכזה שגורם לי להמשיך בצורה אוטומטית עם החיזורים.

מעבר לזה, איבאו ישראל עומדת על סף סגירה.
למי שפספס את השנתיים האחרונות בחיים שלי ורק עכשיו נפל על הבלוג הזה. איבאו זאת רשת טיסה שאני טס בה. החטיבה הישראלית של אותה רשת הינה חטיבה קטנה , לא יוצלחת כל כך. אבל עם כמה שהיא גרועה המקום הזה היה לי בית. בית שבו היו אנשים מקסימים שהיה לי מקסים איתם.

כֻלָם נָשָא הָרוּחַ, כֻלּם סָחַף הָאוֹר,

שִירָה חֲדָשָה אֶת-בּקֶר חַיֵיהֶם הִרְנִינָה;

וַאֲנִי, גּוֹזָל רַךְ, נִשְתַכַחְתִי מִלֵב

תַחַת כַנְפֵי הַשְכִינָה.

ואתמול אחרי וועידה מרובה בהרבה אנשים הוחלט לעבור לרשת השניה.
קצת כאב לב… היה צפוי שזה יקרה.

שתאה זאת שבת של רוגע, מנוחה , שמחה וכל הטוב שבעולם.
שבת של תורה , של מעשים טובים ואהבה.

כשהנשמה מאירה,
גם שמיים עוטי ערפל
מפיצים אור נעים" (הראי"ה קוק)

שבת שלום

פרוייקט הפאנל הראשון שלי הסתיים

ל' בסיון ה'תשס"ט (יום שני, 22 ביוני, 2009)

בסוף השבוע, ביום שישי בפרט אני וחברי דודו פחימה עמלנו רבות ויצרנו את הפאנל עליו דיברתי בפוסטים הקודמים.
עכשיו , שאני אומר שבנינו אני מתכוון לזה שאני ישבתי ליד דודו וחוץ מלנסות ולעזור לו לא עשיתי כלום. לצערי זאת הפעם הראשונה שאני בונה פאנל וחוץ מזה דודו מקצוען אמיתי.
דודו ישב על זה משהו כמו שש שעות, שש שעות של הנדסה אמיתית. כזה כישרון לא רואים בכל יום

והנה התוצאות:

דודו יודע ליצור פאנל מהדברים שהכי לא האמנתי שאפשר לעשות איתם משהו.
בשלב מסויים הוא שואל אותי כזה "יש לך שלוש עפרונות?!" אני כזה " וודאי.."
הבאתי לו אותם , הוא ביקש גם גלגל קטן … ומזה הוא יצר לי את מוט כני הנסע. פשוט גאונות.

בקיצור יצא לי פאנל מדהים , בקרוב אוסיף לו עוד כפתורים ואז אוכל בכלל להינות חחחחחח
זהו …

מוזמנים להגיב

טירוף של יום

כ"ט בסיון ה'תשס"ט (יום ראשון, 21 ביוני, 2009)

הרבה זמן לא היה לי יום מהנה שכזה.
הבוקר קמתי עליתי על המדים שלי ונסעתי לבית הספר על מנת לרוקן את הלוקר שלי, את האמת שבכל הקטע של הלוקר יצאתי אדיוט.
אלעד חבר שלי הזכיר לי שבועיים לפני סיום הלימודים לגבי הקטע של הלוקר, הריי שהנציגים של לוקר אמבין מרוקנים את כל התכולה וכל זה.
ואני תמיד צידדתי בזה שבטקס הסיום אפנה את הלוקר שלי. אבל כמובן שבטקס הסיום מההתרגשות וכל זה שחכתי לרוקן את הלוקר. זה כל כך באסה ביום הראשון של החופש הגדול לעלות שוב על מדים ולנסוע לרוקן לוקר (פעולה של פחות מדקה), רק הנסיעה לשם לקחה לי יותר זמן.
בדרך חזרה עליתי על הרכבת ולפתע קיבלתי שיחה דיי מפתיעה; הבחורה היפה עם המבט העדין והביישנות הקלה  טלפנה אליי ושאלה האם אני מעוניין להצטרף איתה לים. אני שבדרך כלל נמס רק מלהסתכל על תמונתה לא יכלתי שלסרב ומיד ירדתי מהרכבת בתחנת האוניברסיטה ונסעתי לים.

לא נעים כל כך להיות בים עם מדים. אתה לא יכול להיכנס למים וזה דיי באסה האמת להיות רק בלי חולצה ועם מכנס ארוך.
הרבה מבטים שואלים נזרקו אליי במשך שהותי בים.
בלי ששמתי לב נשרפו להן למעלה מחמש שעות בשמש. שעות שעברו בצחוק, הנאה והרבה הרבה כייף.

משם הגעתי באיחור למשמרת נחמדה במשמר האזרחי. הפעם נסענו על ג'יפ משטרתי הרחק בתוך הגבעות הסמוכות לעיר שלי.
בין גבעה לגבעה , בין עץ לעץ ניסיתי שלגשש ואולי למצוא משהו מעניין  כמו שב"חים וכו'… דבר אשר היה לשווא.

והנה אני – שהיום יצאתי לכמה שעות מהבית ובלי לשים הרבה לב יצאתי בשעה עשר בבוקר וחזרתי לי באחד עשרה בלילה
עייף אך מרוצה מיום עמוס בשפע פעילויות.

ואיך עבר עליכם היום שלכם ?

סיימתי כיתה יב'

כ"ז בסיון ה'תשס"ט (יום שישי, 19 ביוני, 2009)

במסדר צבאי מרגש שנערך אתמול סיימנו בצורה רשמית את כיתה יב'.
המסדר היה מרגש מאוד אבל מתיש לכלל המשתתפים בו. עלו ונאמו שר הרווחה ,יצחק הרצוג , ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, מפקד השלוחות של חייל האוויר , מפקד בית ספר ומנהל בית ספר.
הרבה ניאומים והרבה לעמוד…
אבל בסוף זה נגמר , קיבלנו את סיכות השוחר שלנו. נרגשים, מתחבקים ושמחים סיימנו את כיתה יב'.
סוף של 12 שנות לימוד… אין כמו השמחה הזאת.. ההתרגשות מסיום בית ספר.

וזה לא שאנחנו באמת נעלמים , ממש לא- דווקא את רוב חברי אזכה לראות גם בשנה ההבאה (בעת לימודי תואר ההנדסאי שלי)…

אחרי הטקס הצבאי החלפנו בכיתות לבגדים אזרחיים ואז התחיל הטקס האזרחי שהיה נחמד מאוד (אחרי טקס צבאי מרגש אני לא חושב שכל טקס שהוא יוכל להעצים את ההתרגשות), עלינו על הבמה לקחנו תעודות סיום, לחצנו ידיים, חטפנו צ'אפחות מהמפקדים , מהמנהל מכולם.

חזרתי הביתה מאושר והמום… זהו, נגמרו להן שתיים עשרה שנות לימוד , גם התואר שאני הולך אליו זה כבר לא כל כך בית ספר…
צילמתי הרבה תמונות, אעלה לכאן חלק…
שיהיה לכם יום טוב

הפרוייקט החדש שלי

כ"ו בסיון ה'תשס"ט (יום חמישי, 18 ביוני, 2009)

אחרי שחשבתי על זה הרבה החלטתי לבנות פאנל למטוס ה-DC2.
אני אוהב את המטוס הזה ובקרוב מתכנן להביא אותו לארץ (בסימולטור) על ידי כך שאעשה טיסה ישירה ממינכן לבן גוריון (עם תדלוק ביוון ובעוד כמה מקומות בדרך). בכל אופן , אז אתמול מצאתי קופסאת עץ ישנה שאמא שלי לא הייתה צריכה , עמלתי מעל שלוש שעות ויצרתי את הדבר הבא:

אעדכן בהמשך
תגובות!