השבוע, בתחילת השבוע חבר שלי, דודו בא לישון אצלי .
אחר יום נסענו יחדיו לחבר אחר שגר ביישוב ליד נתניה, גם כן אחלה של מקום (למרות שזה ליד נתניה..חחח). אצל אלעד היה ממש כייף, ישבנו קצת על ה-FSX , אני כבר חייב להחליף מעבד ולוח ולעבור גם … האיכות של הטקסטורות וכל הקטע של הטסת מטוסים קלים ב-FSX טובה בהרבה מ-Fs 2004 .
מאלעד נסענו לדודו אך לפני שהגענו לדודו עשינו עצירה של כמה שעות בשדה דוב, דודו בימים אלה מוציא רשיון טייס אזרחי (בהזדמנות זאת אני רוצה לאחל לו שפע של הצלחה ברשיון ובכלל).
בשדה דוב עשיתי את אחד הדברים המוזרים ביותר בחיים. לדודו יש סורק תדרים, מבחינה חוקית כל עוד אין לך רשיון לאחד כזה אסור לך להחזיר דבר כזה. רק למי שלא מבין, סורק תדרים מאפשר לי להינעל על כל תדר MHZ שבא לי ולהאזין לו, בין אם אלה תדרים של רדיו רגיל, מערכות קשר צבאיות, משטרה, פיקוח ועוד … ברמה העקרונית, אסור להחזיק דבר שכזה. לרוב זה או ציוד של חובבי רדיו או של מרגלים 
בכל אופן דודו ביקש שבזמן שהוא טס אני אשב עם הסורק תדרים בטרמינל של שדה דוב ואקליט אותו .
עכשיו, לשבת עם סורק תדרים בשדה תעופה זה קצת כמו לעשן סמים במשטרה… זה כאילו לעשות את העבירה הכי גדולה במקום הכי דפוק שיש …
אבל הריי שאי אפשר לסרב לחבר ? לא ? חחחח אחרי שדיברתי איתו והבנתי שכנראה שזה יעבור חלק, וגם אם לא במקרה הכי גרוע יחרימו לו את הסורק תדרים , והריי שזה שלו ולא שלי, כך שהוא לוקח את כל הסיכון ..
אבל מעבר לסיכון וכל זה… זה מסוג הדברים המפגרים שאתה אחר כך לא מבין למה עשית אותם … הריי שאם היו עולים עליי היו יכולים לעצור אותי.
קיצור, התישבתי לי עם אלעד בטרמינל, העברנו את הזמן וכשהוא התחיל את הטיסה הוצאנו את הסקאנר (סורק תדרים). שתבינו, הסקאנר מרחוק נראה כמו פלאפון מאוד ישן .. הוא בעל אנטנה ענקית וגוף שחור גדול מאוד.
התיישבנו לנו בשדה והתחלנו להאזין לפיקוח.
באיזה שהוא שלב נמאס לי מלשבת, קמתי ועמדתי איתו קרוב לשערים שיש שם (ויש שם רק שלוש). פתאום, באה אליי השוטרת מהביקורת דרכונים .
היא התחילה לדבר איתי ועם אלעד … באיזה שהוא שלב היא שואלת אותנו "מה זה?!" אני בתור אחד שמתנהג כאילו אין לו מה להסתיר עניתי לה בצורה הישירה ביותר "זה סורק תדרים", היא שתקה שניה ואז העלתה חיוך רחב ואמרה "מגניב!!!"… תחושה של מעמסה נפלה לי מהלב. לפתע נשמתי לרווחה.
אחרי משהו כמו שעה ניגש אליי פתאום אחד המאבטחים , בצורה ידידותית לחלוטין שאל אותי אם אני מהבסיס (הייתי על מדים) , אמרתי לו שלא.. ואז בצורה ישירה שאל אותי מדוע אני מחזיר את המכשיר קשר הזה , הריי שזה לא חוקי. מנגד , במראה תמים וילדותי הסתכלתי עליו והשבתי לו כי חבר שלי מוציא רשיון טייס וחולם שאקליט אותו , את הקשר כשהוא טס. נראה כאילו הוא חש את כאב החבר , הוא פנה אליי במין מבט רחמן כזה ואמר "אין בעיה, להבא תשתדל לתאם את זה .."
ועוד הפעם, עוד אבן ירדה לי מהלב.
אבל עם כמה שחשבתי שכל האבנים כבר ירדו ושהכל בסד'ר, הדובדבן שבקצפת עוד לא הגיע.
ישבתי לי בסבבה, מול שער , בשורה הראשונה פתאום מגיחים להם מהשערים שני שוטרים מלווים באנשי כיבוי.
אחד מהשוטרים היה לו כמו חרבות עם פלאפל ואני מוצא את עצמי בסיטואציה כל כך הזויה, יושב מולו ומאזין בשיא ההתלהבות לקשר של שדה דוב .
בצורה הכי טבעית שיש פשוט סגרתי את הסקאנר ושמתי אותו מאחורי הגב… הוא עוד נשאר להתבונן בי מאית השניה והמשיך בדרכו.
זהו , מכאן והלאה אמרתי לעצמי שאני לא מוכן להמשיך ולחפש צרות, סגרתי את הסקאנר לפני שמשהו רע באמת יקרה.
דודו סיים את הטיסה ונסענו אליו הביתה, אני לא יודע כמה מיכם מכירים את המושב "שקף". שקף הוא מושב ממש נחמד, קטנצ'יק בעל אווירה ביתית ונעימה. מעבר לאווירה שורר בשקף גם נוף פשוט אלוהי , מקום בו הטבע, אמא אדמה, הטכנולוגיה ואיכות החיים נפגשים יחדיו.
את האמת דיי הוקסמתי מכל שניה במושב, זה כל כך שונה ממה שאני מכיר והחיים החצי עירוניים שיש לי (הריי שאי אפשר להגיד שלחיות בראש העין אלו חיים עירוניים, לא ? חחחח)
במושב הספקתי מעבר להבין היטב את אורך החיים השונה הזה , הספקתי גם להיתנסות בנהיגה במלגזה, זה אחד הדברים הכייפים והמסוכנים שיש . לפי מה הבנתי מהנהיגה במלגזה, בטיחות והיגוי אחורי לא הולכים יחדיו… בכלל…
הגעתי היום הביתה אחרי כמעט שבוע שלא הייתי פה , עייף אך שמח מאוד, עם הרבה חוויות וצחוקים.
את האמת, האתר היה חסר, שעת הכתיבה היומית הזאת כל כך חשובה לי שרק כשאתה לא כותב אתה מבין זאת.
שיהיה לכולם שבת שלום יקריי
שלכם
