לפני זמן מה אושר חוק של זהב בכנסת.. חוק המאפשר למשטרה לשפוך משקאות אלכוהולים של כל מי שלפי החשד יהיה מסוגל לפגוע באחרים או בסביבה בצורה כזו או אחרת, זאת אומרת ; שהחל מהשעה תשע בערב, כל אדם אשר ישתה לשוכרה אלכוהול במקום ציבורי כל שהוא (להוציא פאבים ומועדונים) יהיה בסמכותו של השוטר לשפוך את כוס השתיה שלו, בקבוק האלכוהול שברשותו וכיוב.

ומכאן אזי שיבואו כאלה שיטענו שעל יד השוטר ניתן להשליך את כוס השתיה ואז למלאה מחדש כאשר השוטר הולך. במקרה כזה החוק מאפשר לשוטר לזרוק לפח ולרוקן כל בקבוק אלכוהול אשר נמצא בחזקת בעליו פתוח אחרי השעה תשע בערב. מכאן שאם אתה יושב בחניון בנמל תל אביב ושותה לשוכרה אזי שגם אם תשליך את כוס האלכוהול שבידך השוטר אשר יבדקך יהיה רשאי לשפוך גם את האלכוהול אשר נמצא בבקבוק ממנו אתה שותה. זאת ניתן לעשות רק במידה והבקבוק כבר נפתח. אם אתה יושב בחניון עם בקבוק אלכוהול סגור מכאן ששוטר אינו רשאי לשפוך את האלכוהול הנמצא בחזקתך (בבקבוק).

וזה פשוט נהדר. באחת המשמרות האחרונות שלי הסתובבנו באחד הגנים היותר בעיתיים בעיר, מקום שנפגשים בו מידי סוף שבוע לא מעט עולים חדשים וכאשר האלכוהול מתחיל לרוץ בדמם לא פעם הם מתקוטטים, עושים ונדליזם ואף יותר גרוע מזה לעיתים הם נתפלים לאחרים ופשוט מתחילים לריב עם עוברי אורח.

היתרון שבזה הוא שביום שישי, שניה אחת אחרי הכוסית הראשונה, עוד לפני שהראש שלהם כבר התחיל להסתובב , כבר לא היה אלכוהול ברשותם. וכן זה מאוד מבאס, לרוב אנחנו מקבלים תגובות כמו "אבל היום קניתי את זה?!". ואתה אחר כך חוזר לאותו הגן בשעה 01:00 לפנות בוקר ואתה רואה שכולם מפוקסים, אף אחד לא רב ושהצלחת לחסוך לך הרבה מאוד בעיות.

זה הוא חוק מצויין, בעזרת חוק זה המשטרה יכולה להקנות יותר בטחון ברחובות. להעניק לתושבים תחושה טובה יותר ואף כמובן להתחיל להלחם ממש בתופעת האלכוהול והשכרות בציבור (בעיקר כשמדובר בילדים קטנים).

לתגובותיכם אשמח.

רקע
השבוע התפרסמה ידיעה אשר מספרת כי הושלם בהצלחה ניסוי במערכת ירוט טילים קצרי טווח , כיפת ברזל.
בנוסף, במקורות תקשורת נוספים נאמר כי  המערכת בקרוב תכנס לשירות מבצעי.
רגע לפני צאת המערכת לשירות המבצעי חשבתי אולי לסקר מספר נקודות למחשבה אודות מדיניותה של ישראל בכל השייך לביטחון. התמורה העיקרית אשר התחוללה בגישה לביטחון.
אני מקווה שבסוף מאמר זה יוארו עיניהם של קוראי למספר נקודות עקרוניות השייכות לגישות השונות בביטחונה של המדינה.

השגים טכנולוגיים
כמו בהרבה מאוד אמצעים טכנולוגים בהם אנחנו משתמשים מידי יום ביומו. גם במערכת כיפת ברזל ניכן המוח היהודי היטב. מערכת יחודית, ראשונה מסוגה אשר מסוגלת להבחין בין איזור מיושב לבין איזור פתוח. החישוב הכלכלי הזה של האם לירות טיל שעולה כסף ובסופו של דבר הנפילה תיהיה בשטח פתוח או לא לירות ושהפצמ"ר או הקאסם לא יפגע באף אחד זה שיקול שמאוד אופייני לשכל שלנו, היהודים.
יתרה מכך, מבחינה בליסטית , הרבה יותר קשה ליירט טיל קצר טווח. שכן במערכות ירוט רגילות היתרון עליו נשענות המערכות הוא פרק הזמן בין הירי לבין הנפילה עצמה, למערכות הרגילות "יש זמן להגיב" בעוד שכיפת ברזל פועלת במהירות אשר העלתה את סף מהירות התגובה של מערכות ירוט לסטנדרט ונורמות חדשות שהעולם עוד לא הכיר.

עלויות
כאשר טיל ירוט עולה 50,000 דולר ליחידה אחת אזי שמחיר הטיל מצדיק את השמירה על חיי אדם. העלות הזאת אכן שווה. בנוסף לזה חשוב לציין כי במידה והמדינה תזדקק לרכישה גדולה יותר אזי שברגע שיהיה לטילים האלה שוק של ממש מחירם צפוי לרדת במקצת. יחד עם זאת אני חושש שהפתרון של חמישים אלף דולר עבור ירוט של קאסם אחד בודד עלול להיות קלף משחק כלכלי חזק מאוד עבור ממשלת חאמס אשר במחיר של מאה שקלים (עלות קאסם) יכולים "לקנוס" את ממשלת ישראל בחמישים אלף דולרים. אזי שפתרון זה הינו יקר מידי בהתחשב בזה שהמערכת יכולה לבזבז מספר רב של טילים מידי יום . דבר אשר יוביל לעלות שנתית גבוה במיוחד.

ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה
בסביבות שנות התשעים, מתי שהוא באותן השנים מישהו בממשלה החליף פאזה בכל השייך לנושא הביטחון של ישראל.
נדמה כאילו שחכנו שההגנה הטובה ביותר היא לא אחרת מאשר ההתקפה.
המצב הזה שנקלענו אליו שבו אנחנו מתגוננים ויוצרים מערכות התגוננויות חדשות הוא מצב מסוכן. זה המצב שבו עברנו מכך שהאוייב שלנו מתגונן למצב שבו האוייב תוקף ואנחנו מתגוננים. להוציא את מבצע עופרת יצוקה וחומת מגן אזי שהידיעות המרכזיות שזורמות בכלי התקשורת הם שמערכת הביטחון הצטיידה במערכת הגנה נוספת, ובעוד אמצעים להגן.
זה מאוד מקומם. אני חושב שאת הביטחון לאזרח היינו יכולים לתת בצורה טובה יותר, אילו היינו מספרים על טילים חדשים העומדים לרשותינו או על ציוד התקפתי חדש.
צריך להחליף פאזה ולהפסיק להתגונן , במקום זאת עלינו להתחיל לתקוף. להיות צבא כובש גאה ולא צבא מגן.

להשתיק
על מנת לשמור על ביטחון באיזור , הוכיחה ההיסטוריה (ראו מבצע עופרת יצוקה, חומת מגן, לבנון 2) כי אחרי כל מבצע צבאי יש שקט כזה. שקט שבו כולם מתחמשים מחדש.
צריך להשמור על השקט הזה. מעבר לזמן ההתחמשות בשקט הזה יוצא גם הרבה תסכול וכעס, וזה אכן מצב שבו אנו רוצים להעמיד את ממשלת חמאס.

תגובות.

הזוכרים אתם את פיגוע הירי שהתרחש בתאריך ה-14 ביוני (2010) בו נהרג השוטר שוקי סופר ז"ל?
המאמר הבא וודאי יעניין אתכם.

אתמול הותר לפרסום כי השב"כ בשיתוף פעולה עם שוטרי מחוז ש"י, יחידת הימ"מ וצה"ל עצרו את המחבלים מאותה חולייה שהוציאה את הפיגוע ירי שבו נרצח שוקי סופר.

עוד בכתבה (מידיעות אחרונות) מסופר כי אחד מהמחבלים שהה שבועיים לפני הפיגוע בארץ, באישור כמובן,  בבית החולים הדסה שם נותחה ביתו במטרה להוציא גידול מעיניה. את הניתוח מימן – לא אחר מאשר- ארגון ישראלי. ארגון שמאל קרי פעילים למען זכויות אדם, יפי נפש.
ובתוך כל הסכין בגב הזאת, אני שואל "עד מתי?!" עד מתי יהיו בתוכנו אוייבים מבית?

מתי השמאל המזויין הזה יבין כי הסיוע לפלאשתינאים והררדיקליזם הטהור  לפיו הם פועלים לא מקדם שלום. אלא פוגע בנו , בדמנו שלנו.

אני חושב שכל המשפט הישראלי לקרוא  לדין גם לאותם פעילים אשר ממנו תרומה זו לאותו מחבל. עליהם להיות מואשמים בלא אחרת מאשר סיוע לטרור.
היום בתשעה באב, יום בו נחרב בית המקדש הרבה זכות שנאת החינם אשר שררה בארץ. היום כאשר אני חופר בין אדמתה הצוננת של מדינתינו אני חש בחבית נפץ אשר עתידה יום אחד להתפוצץ ואף להשיבנו לאותה עת אפלה שהייתה אחרי חורבן הבית. לחבית הנפץ הזאת קוראים "הזרוע  והלגיטימציה של השמאל הרדיקלי".

אני מקווה שאותם "פעילים בחסד" שמימנו ואפשרו למחבל את הניתוח הארץ יסחבו על גבם את שמו של שוקי סופר לעולם. שידעו להם שהרבה מהפיגוע הזה לא אחרת בגללם.

וזה מצב פשוט בלתי נסבל, אמשיך לעקוב אחרי השתלשלות האירועים.

ערב טוב.

במוסף  "ישראל השבוע" שחולק כחלק מן "ישראל היום" של סוף השבוע הזה.  הופיעה לה כתבה של גונן גינת בשם "היית מוותר על הילדה שלך?";

"מי שהולך לצעדה ותובע לשחרר את גלעד שליט "בכל מחיר" – יודע מה המחיר: ישראלים יירצחו. ולכן, לפני היציאה, יאסוף האב את ילדיו, יצביע על אחד ויאמר: עליך אני מוותר, אתה המחיר שאני מוכן לשלם"

גלעד שליט נחטף כבר לפני יותר מארבע שנים. המחלוקת הכבדה סביב מחיר השיחרור שלו גובה מאיתנו מחיר גבוה בהרבה מזה שנשלם בשחרור המחבלים.
כל יום שעובר וגלעד נרקב לו שם גדל המחיר אותו אנחנו משלמים. אינני כותב אודות מחיר השחרור של המחבלים , לא מתכוון לכל אותם רוצחים אשר הולכים לחבור בשנית למעגל הטרור. אני מדבר על זה שילד שלנו, צעיר שאנחנו שלחנו לצבא נרקב לו שם בין מרתפי שוביו וכאן נמדדת אוזלת ידינו מלהושיעו ומלהשיבו הביתה.

שתי ממשלות, למעלה מ-1460 ימים בשבי ושום צעד משמעותי לא נעשה, המטרה לא הושגה.
אני חושב שאחרי פרק זמן שכזה מחוייבותו של כל אב וכל איש משפחה בישראל לקום ולזעוק. להקים צעקה המונית הקוראת לשחרר בכל מחיר את גלעד.
וכל מי שיקום ויגיד "אני חושב שלא צריך לשחררו במחיר הנ"ל" שישים את עצמו לשניה אחת במקומו של נעם שליט. שינסה להרגיש מה זה. איך זה לחיות ארבע שנים כאשר הבן שלך נרקב בין קירות השבי ונתון לחסדיו של שוביו.

לעיתים נדמה לי כאילו קריאות כמו זו של גונן גינת נעשות מתוך חוסר רגישות חברתית בסיסית, חוסר יכולת של אדם לנסות  ולשים עצמו בתוך נעליו של אחר.

שובם של אותם מחבלים לשורות הטרור לא יהיה משמעותי כפי שנדמה, הריי שכבר היום יש לאותם מחבלים היושבים בבתי הכלא בארץ מחליפים רבים אשר גרועים מהם בהרבה. הניסיונות של ארגון חמאס ושל ארגוני טרור  נוספים להוציא פיגוע ראווה בלב ישראל גדלים מידי יום , על זה אנחנו שומעים המון האמצעי התקשורת. לכן גם במידה ואותם מחבלים ישתחררו אזי שהסלמה של ממש במצב הבטחוני ספק תאה.

יתרה מכך, אני תמיד טוען כי על ממשלת ישראל להביא את גלעד בכל מחיר, להשיב כל טרוריסט שממשלת חמאס תרצה.
ואז אחרי העסקה הנ"ל תמיד יהיה ניתן לפצוח במבצע צבאי קרי "עופרת יצוקה".
הזרוע הארוכה של מערכת הבטחון תאפשר לנו לשוב ולהתמודד בצורה טובה יותר עם כל המחבלים המוחזקים בבתי הכלא בארץ.

דמיין לך את הילד שלך שבוי, יושב לו שם ספק בריא ספק נפשו בתוכו , נרקב לו. מה אתה היית עושה? עכשיו, נסה להסתכל על עיניו של נעם שליט, אביו של גלעד.

חייבים להתעורר, אסור לנו לתת לממשלה ליצור לנו מקרה נוסף של רון ארד.

לכבוד חברת הכנסת, הגברת, אנסטסיה מיכאלי.

שלום רב,

אני דולב רביד, בן 19 מראש העין.

יזמתי את ההפגנה הנגדית להפגנת השמאל אשר נערכה בצאת יום שבת השבוע (בתאריך 5.6.10).

להפגנה הנגדית שיזמתי הגיעו למעלה ממאתיים וחמישים איש כאשר בנוסף לזה הצטרפו עוברי אורח אשר הזדהו עם המסר שלנו שהו

תמיכה בצהל באופן הטיפול במשט אשר ניסה לשבור את המצור הימי על העיר עזה. וגם כמובן תמיכה בעמדת הממשלה שקוראת לשמור את המצור על עזה ולאכוף את אותם פורעי חוק המנסים לשבור את המצור הימי על ידי שימוש בצבא.

גברתי חברת הכנסת, לצערינו (המפגינים) המשטרה החליטה לשים אותנו בצידה של הפגנת השמאל, בפינת הרחובות שדרות דוד המלך \ אבן גבירול. במקום בו לא היו פעילי שמאל או קהל אשר היה יכול לראות את מחאתינו הלגיטימית והחוקית.

מה גם שהאיזור שלנו היה חסום עם מספר רב של שוטרים ואנשי משמר הגבול אשר דאגו בגופם למנוע מההמון הסובב לראות את המחאה שלנו.

האיזור שבו נתנו לנו להפגין היה בנוסף לכל השוטרים גם סגור עם מחסומי ברזל שכאלה. כל מי שנכנס אלינו לאיזור כמעט ולא הורשה לצאת, רק כעבור למעלה משעתיים המשטרה לאט לאט התחילה לאפשר לאנשינו לצאת , וגם זה בקצב איטי להחריד.

אנשים ששעתיים הביעו את תמיכתם במדינה ובצבא לא יכלו לצאת מן אותו כלוב וללכת לשתות או לאכול. זה היה פשוט נוראי.

התחושה אשר רווחה בקרב מעט הציבור שיש ליידנו הוא שבמדינה שלנו, בלב תל אביב, ניתן ללכת עם דגלי אש"ף, דגלי טורקיה ועם כאפייות אבל ללכת עם דגל ישראל, זה כבר מעל ומעבר ונוגד איזה שהוא חוק שאנשי המשטרה אימצו.

כל אזרח שהלך ליד ההפגנה עם דגל ישראל נגרר בצורה מאוד מנומסת ומתורבתת לעבר האיזור התחום שלנו.

כמי שעוקב ומתעניין מאוד בזירה הפוליטית , בפעילויות השונות של סיעת "ישראל ביתינו" מצאתי לנכון לפנות אלייך ולשתף אותך באותה חוויית הבעת מחאה שאנחנו ספגנו. לצערי נדמה כי נשללה מאיתנו הזכות הדמוקרטית והלגיטימית להראות את הדעה שלנו, הדעה השפוייה, הדעה של אותם תומכי צבא, פטריוטים ואוהבי ישראל.

כואב לי ועצוב שבמדינת ישראל, מדינת היהודים דגל מדינה אוייבת מתנופף בגאון ברחובות בעוד שדגל המדינה מתנופף בתוך "כלוב" , אני יודע שזה לא ככה, אבל היום (מוצ"ש) ככה זה היה נראה.

אשמח לקרוא את דעתך בנושא.

תודה רבה,

דולב רביד

נייד: 052-7022996

אי-מייל: dolev@shezif.co.il

בלוג: http://shezif.co.il

ארגוני שמאל קיצוניים אשר מתאפיינים כארגונים  דומיננטים, קיצוניים ופרובוקציונים מנצלים את רוחב ידי הדמוקרטיה הישראלית על מנת ליצור לחץ בין לאומי ציבורי , פרובוקציות פנים ארציות והסתה קשה כנגד המדינה והעם היושב בה.

לסוגיית יפות הנפש של השמאל הקיצוני ישנם מספר מרכיבים דומיננטים מאוד אשר מבססים את מעמדו של השמאל האקטיבי בקרב התודעה והחברה הישראלית, הבה נסקור מספר מרכיבים אלו:

פלורליזם
מרבית ארגוני השמאל תומכים בצורה מובהקת בפלורליזם חברתי, דבר אשר בערך היסוד שלו ממעיט את כוחו של העם היהודי בארץ ישראל וכן מייפה את כוחו של העם הפלאשתינאי בארץ. האידיאל הזה של לקבל את השונה גם אם הוא לא מאותו העם שלך, גם אם הוא לא דוגל באותם ערכי יסוד שאתה דוגל עליהם, נראה כמו סוג של שאיפה אשר בינה לבין המציאות של המזרח התיכון – והעולם כולו- ישנו פער רב מידי אשר ימנע מאידיאל זה להתקיים.
כך לפי ראות עיניי תנועת "הקרן החדשה לישראל":

מדוע הקרן החדשה ממשיכה לתמוך בארגונים קיצוניים כמו עדאלה (המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל) והוועד נגד עינויים?
הקרן החדשה לישראל מאמינה בפלורליזם ובחופש דעות. הארגונים שהוזכרו לעיל אמנם מתויגים כקיצוניים על ידי אנשים שמתנגדים לפעילותם, אבל ארגונים אלה עושים עבודה חשובה למען הזכויות של קבוצות מוחלשות ופגיעות שקולן לא נשמע.
(מקור)

הרעיון הטהור של פלורליזם חברתי הינו אידיאל חשוב, אך יחד עם זאת חשוב לציין כי כאשר צד אחד של המשלב מנצל עקרון זה על מנת ליצור מצב שבו קבוצת לאום אחת תקבל עודף זכויות ואף תיצור מצב של ניצול ציני של הדמוקרציה על מנת לקדם את אינטרסיה השונים ובמקרה הזה הריי שמדובר על הניצול הפלורליסטי אשר עושים פעילי הקרן החדשה לישראל על מנת לגרום לעם הפלאשתינאי שיווין זכויות על חשבונו של העם היהודי השוכן בארץ.

חופש המידע הקיצוני
המקרה של החיילת-מרגלת ענת קם יכול ללמד את כולנו שיעור חשוב מאוד אודות האחריות האמיתית של השמאל הקיצוני כלפי אזרחיה של מדינת ישראל.
חשיפת מסמכים סודיים וסודיים ביותר עלולים לסכן את שלומם של חיילי המדינה בפעולות ובמבצעים שונים. אמנם, ניתן בדרך זו לסכל מבצעים אך יחד עם זה יכול להיווצר ריק אשר בתוכו יפלו חללים רבים. על חוסר האחריות של ארגוני שמאל קיצוני גם כלפי המדינה שלנו ניתן ללמוד בדו"ח גולדסטון. הריי שמי שבאמת יהיה ערני לפרסומים השונים בתקשורת יהיה מוטרד מאוד מפעילות הקרן החדשה לישראל לרעת מדינת ישראל בכל השייך לדו"ח גולדסטון:

בנוסף אני לומד מהעיתונות, כי רבים מהאיזכורים השליליים שצוטטו בדו"ח גולדסטון מגיעים מעמותות במימון הקרן. כשאני בוחן את הנתונים, אני די מתלבט. מצד אחד מכריזה הקרן כי אחת ממטרותיה היא קידום הדמוקרטיה, החופש והשוויון בישראל. אלו מטרות שכהומאניסט (בשאיפה) ביכולתי להזדהות עמן, ואף לפעול עבורן. אלא שכאמור, בין רשימת הנתמכים בידי הקרן, נמנים ארגונים שמעשיהם בפועל מצביעים על איבה גלויה למדינת היהודים. למשל, ארגונים הקוראים לזכות השיבה – ובמילים אחרות: להרס מדינת היהודים.(מקור: הקרן החדשה לישמעל / אסף וואל – Ynet)

מקורות מימון מפוקפקים
קשה להסביר את זה אבל מספר רב של ארגוני שמאל קיצוניים מקבלים כספים ממדינות אשר אינם תומכות במדינת היהודים, מארגונים אשר מפוקפקים מאוד ביחסם ישראל כמדינה יהודית.
מקור מימון מפוקפק יכול לכפות את דעתו ואת ערכיו על הארגונים השונים , והריי שבמקרה כמו ארגון בצלם, מוזרם כסף רב לנושא השטחים , כסף אשר משמש כמפתח חיוני להצגתה של ישראל כמדינה כובשת חסרת מעצורים.
כנ"ל לגבי הקרן החדשה לישראל, הקרן החדשה לישראל (או הקרן החדשה לישמעל – כפי שבחר אסף וול בציטוט הנ"ל להציגה) מתחייבת על פי המצע שלה ליצור אחידות ושיוויון בין קצוות אוכלוסיה בחברה הישראלית. בין האידיאל הזה של השיוויון – האידיאל הסוציאליסטי לבין מה שבפועל קורה ישנם פערים רבים.
בפועל הקרן מקבלת כספים רבים מארגונים שונאי ישראל, ארגונים פרו-פלאשתינאים וכך כף המאזניים מוטת לטובת עזרה לפלשתינאים, גם אם זה במחיר שאותו גוף ינסה לדרוס את ערכי המולדת ואהבת ישראל כמדינה יהודית. דבר אשר סותר בחברה הישראלית הציונית בהלך רוחה ובסדר יומה הציבורי.

מגע עם קצוות הקשת החברתית
בלי קשר לפלורליסטיות, הקשר המוחשי שמנהלות תנועות השמאל עם מספר רב של עורכי דין, שופטים – אנשים אשר מדורגים גבוהה בסולם החברתי,  אך יחד עם זאת ארגוני השמאל מנהלות קשרים עם ארגונים פרו פלאשתינאים וגם עם פרטים פלאשתינאים יוצרים מצב של כוח רב.
הכח הרב אשר יש לתנועות השמאל הקיצוני נוצר בעקבות הלחץ הגדול אשר הן יכולות להפעיל משתי צידי הקשת החברתית הרחבה בישראל.

חולשותיו של העם
משפחות שכולות, נפגעי פעולות איבה וקבוצות אינטרס רבות בארץ מעוניינות להשיג שלום, לעיתים הרצון העז להשיג את השלום עולה בקנה אחד מול הכדאיות של אותו שלום. הריי ששלום בכל מחיר יהיה פירושו שאין למדינת ישראל מקום לביטוי ולהמשך קיום במזרח התיכון. ההזייה הזאת שנקום בבוקר ונוכל לשתות קפה בדמשק או לנגב חומוס בעזה לא תתרחש כל עוד מישהו מהעם הפלאשתינאי לא יתן מעצמו את אותם 150% אחוז שממשלת ישראל נותנת על מנת ליצור את השלום באיזורינו.
לא משנה כמה שמאלנים ניהיה כל עוד מישהו מהעם הפלאשתינאי לא רוצה באמת ובתמים בשלום , אזי ששלום אמיתי לא יהיה פה . חבל מאוד שתנועות השמאל לא מבינות זאת.

פציפיזם מדומה
משתמע מהרצון לשלום שתנועות השמאל הקיצוני הן פציפיסטיות במהות שלהן.
אך זו היא  רק סוג של אשליה הריי שמי שיתבונן בהפגנות השונות שיש בנעלין או בבלעין יבחין במספר רב של פעילי שמאל אשר אינם מתנהגים  (בלשון המעטה) בצורה פציפיסטית  למרות שמרבית פעילי השמאל  דוגלים בזה ביפות נפש.
והריי שעיקרון הפציפיזם הינו עיקרון יפה מאוד אך לצערי הרב הוא רחוק מרחק שנות אור מלהיות עיקרון ישים בכל חברה שהיא בטבע האנושי.
הרצון של להשיג שלום בכל מחיר לעיתים מצטייר לרבים מאיתנו כמשהו פציפיסטי אך בין זה לבין המציאות ומה שקורה בפועל , בהפגנות השמאל , יש הבדל משמעותי מאוד.

ובנימת סיום אישית

תנועות השמאל עושות כל שביכולתן על מנת לשמש כגייס חמישי אנטיגוניסטי במדינת ישראל.
הכח הרב שיש להן במסדרונות בתי המשפט ורשויות החוק במדינה עובד לטובתן מספר רב של פעמים.
הרבה יותר קל להוציא אל מחוץ לחוק תנועת ימין לאומנית מאשר תנועת שמאל אשר דוגלת במדינת כלל אזרחיה.
הקשת הרחבה של המאמינים בתנועות השמאל משרתת את מטרתן בצורה הטובה ביותר, לחץ רב מפעילות התנועות ממספר רב של אנשים ממעמדות שונים וממקומות שונים על הסקאלה החברתית בארץ ובעולם.
לעומד מהצד האידיאלים אשר שואפים אליו ארגוני השמאל נראים כסוג של חלום קבוצתי, משהו שלא באמת יוכל להתממש, ויתממש אך ורק אם הבעיה של העם הפלאשתינאי במזרח התיכון תיפטר , והריי שדבר כזה יוכל לקרות רק אם לא תיהיה מדינה יהודית באיזור.

בנימה אישית , הייתי מעדיף לגדל את הילדים שלי ולהמשיך לחיות במדינה אשר בעלת רוב יהודי, מקום בו אנשים בעלי אותה תרבות, טבע, דם , והיסטוריה כמו שלי נפגשים יחדיו.
עם השנים העם היהודי ספג אסונות רבים מאוד בגלות וכעת צו השעה הינו לעמוד על המשמר ולדאוג שגם מחר תיהיה פה ריבונות , רוב  ועם יהודי אשר יושב באדמתו הלו היא ישראל.

האנטיגוניזם החברתי בו מתנהגות  תנועות השמאל  מעיד  על קטנוניות של התנועות כלפי העם והממשל בישראל, דבר זה פוגע משמעותית בהלך הרוח בחברה הישראלית; מחריב את ערך הלאומיות ותחושת השייכות בקרב הרחוב הישראלי.
אך יחד עם זאת תנועות השמאל יודעות לנצל את חוקיה ואת עקרונותיה של הדמוקרטיה למען מטרותיהם, דבר אשר מקשה עוד יותר את ההתמודדות מול תנועות אלו.

אני חושב ומשער שהישועה לה תומכי תנועות הימין מצפים לראות תבוא כאשר גורמים רבים יותר יבקרו את תנועות השמאל (כמו הקרן החדשה לישראל , מחסום וואטש, בצלם, אדם ודין). אני סבור ומאמין שברגע שביקורת קפדנית יותר תתחיל להתנהל מול תנועות אלה וודאי וודאי שנמצא מספר דברים אשר לא חוקיים בעליל במדינתינו. אולי משם תבוא הישועה והגייס החמישי השוכן במולדתינו יעצר (בנתיים נדמה שהוא מתפשט מהר יותר מסרטן).

לסיום,
מאחל לנו שנים רבות של לאומיות

שלכם,
שזיף.

קיבלתי בהודעה פרטית בפייסבוק.
אני רוצה לשתף את זה אתכם , אני מזמין אתכם לקחת חלק בהפגנה הנ"ל :

נשלח לפני כניסת שבת, אם בגלל העיכובים של הפייסבוק קיבלתם אחרי אנחו מתנצלים.
מחקר חדש של אם תרצו מגלה: הקרן החדשה לישראל – הרוח החיה מאחורי דוח גולדסטון
היום במוסף השבת של מעריב התפרסמה כתבה של בן כספית, שבה אם תרצו יוצאת נגד 'הקרן החדשה לישראל' וחושפת את התרומה של ה'קרן החדשה לישראל' לארגוני שמאל קיצוני שלמעשה גיבשו את דו"ח גולדסטון.
הקרן החדשה לישראל מנצלת את שמה הטוב ודואגת לממן ארגוני שמאל קיצוני שמטרתם חיסול אופיה היהודי-ציוני של מדינת ישראל.
http://www.imti.org.il/show_art.php?id=723
מחר, מוצאי שבת, ה-30 לינואר 2010,
טו' בשבט תש"ע,
בשעה 19:45 ברחוב סן מרטין 1 בירושלים
הפגנה מול ביתה של נשיאת הקרן החדשה לישראל
נעמי חזן בעקבות חשיפת הקשר
שבין דו"ח גולדסטון לארגוני הקרן החדשה לישראל.
לפרטים:
ארז – 054-6650137
נעם – 054-6650138

עמית ברק054-6650136

מוזמנים להגיב