החלטת הממשלה להקפאת הבניה בשטחי ירושליים, יהודה ושומרון לא אחרת מאשר עוד מחווה שבאה על חשבוננו , מחווה שממאילה לא תוביל לשום מקום. פשוט עוד נקודה בממשלה אשר רוצה לרצות את כל העולם על חשבון אזרחיה.
הישובים העבריים בשטחי יהודה ושומרון מבחינה בטחונית , תושבי המקום מהווים חומה אנושית -בחסות הממשלה שאישרה להם להקים שם יישובים- אשר אמורים לספוג בגופם נסיונות פיגוע וטרור בלב ישראל.
כאשר אתה מציב תושבים בסביבה עויינת , מקים ישובים אתה בעצם יוצר כמו מחסום כל שהוא לנתיב מפגע בתחומי לב ליבה של ישראל. שיטה זו הייתה נהוגה עוד בתקופת הקמת המדינה, ישנם ישובים שהפכו מחומות אנושיות לערים מתפתחות, לדוגמא: ראש העין, אריאל ואילת.
מבחינת שטח , הצבת שכונות יהודיות בסביבת כפרים ערביים יוצרת דיסטאנס וגורמת לכך שתושבי הכפרים הערביים לא בונים על שטח גדול ומתפרסים הרבה פחות, כך שניתן להגיד שהישובים העבריים ביו"ש בעצם "יושבים על הווריד" של אותם ישובים ערביים אשר סובבים אותם.
מבחינת אוכלוסיה, מרבית האוכלוסיה בשטחים הנ"ל הינה אוכלוסיה חיובית מאוד אשר תורמת בגופה לבטחון המדינה, אוכלוסיה בעלת ערכים כאשר ערך המדינה הינו הערך העליון עבורה. על מנת לשמור על ערכים אלה הריי שעל מערכת היחסים בין אותם תושבים לבין המדינה צריכה להיות מערכת יחסים חיובית , יחסים חמים בין האחד לשני.
כשבמנהטן בונים שכונה, כשברמאללה בונים שכונה, אותנו לרוב זה לא מעניין , אין לנו שום עניין להתעסק או להתערב בנושא. אז מדוע לארה"ב זה מפריע שיש בניה בישובים יהודיים ? האם אנחנו צריכים לתת דין וחשבון אודות פעולות של הפקעת קרקעות ופרוייקטי מגורים שונים? אני בטוח שעצם זה שאנחנו נותנים חשובים לגורמים זרים אנחנו בעצם מראים לכל העולם שאנחנו מין בובה על חוט כזאת שמושפעת מכל רוח צד, כזאת שבלי מי שיפעיל אותה אין לה ממש עמוד שדרה.
וכמו שכולנו יודעים, לבובה על חוט אין עתיד. ככה שעלינו להביע עמדה חריצה ונחרפת אודות התערבות גורמים זרים בנושא הבניה בארץ.
ירושליים שייכת לנו, הינה חלק מהריבונות הישראלית , אינני מבין מדוע אנחנו נותנים דין וחשבון אודות בניה בעיר הקודש..
והאמת, אילו הייתה לנו תוצאה אשר הייתה מובילה אותנו לשינוי של ממש במצב בארץ אזי שהמחיר של מתן דין וחשבון והפסקת בניה בחלקים בארץ אולי היה שווה את זה .. אבל בתור מחווה או תנאי בסיסי למשא ומתן, הריי שזאת אינה עסקת חבילה משתלמת ובסופו של דבר, עוד יצא שהמפסיק העיקרי מזה יהיה לא אחד מאשר – אנחנו .
אני מאמין שמי שרוצה לדבר ולעשות שלום לא צריך תנאים מקדימים, מחוות שונות והכנות מסויימות. בעניי מי שרוצה לעשות שלום יכול לפתוח בשיחות בלי אף אחד מאלה. אפשר פשוט להתחיל לדבר ולקדם עניינים.
ואנחנו ? עם המחוות צריך להפסיק. עם הדין וחשבון צריך להפסיק.
אם לא נעשה לנו עמוד שדרה משלנו, כל אחד ירשה לעצמינו לדרוס אותנו.
במדינות אחרות, מיעוט שהיה מתנהג כמו המיעוט בארץ כבר ממזמן היה נמצא במצב של הרעת תנאים – אם לא פעולות צבאיות מדכאות. אין מקום ליפות הנפש האצילית שלנו , לא במזרח התיכון ולא לנוכח התנאים המקדימים של המשא ומתן.
יש להמשיך לבנות ולהמשיך לטפח את האוכלוסיה הכל כך ציונית ולאומית הזאת שיושבת באזורים האלה.
אחרת, אולי אין לנו מה לחפש כאן.
שיהיה ערב טוב
