מחר תדון ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעה לאפשר הטלת עונש מוות לרוצחי ילדים. יוזמי החוק: "חיי אדם מקודשים, אך רוצחי ילדים אינם בני אדם אלא חיות טרף בצורת אדם" (וואלה חדשות)
בשנים האחרונות, ישנה תופעה ההולכת ומתגברת אודות אלימות כלפי ילדים. בכל פרשיה מדינה שלמה עוצרת נשימה ומתפללת. מדינה שלמה זועקת מול תמונת פרצופו של הילד הנראה -תמיד- כה אומלל.
כנראה שבעקבות מספר אירועים שקרו בזמן החולף שבניהם; רוז פיזם, נעה גולדרינג ופרומה אנשין.
נראה כאילו גל של אלימות של הורים כלפי ילדים שוטף את כותרות העיתונים. התחושה הציבורית הנוצרת בעקבות האלימות הרווייה בחברה (בעיקר בעקבות האלימות בתוך המשפחה -למרות שעל פי ההגדרה המדוייקת, אלימות בתוך המשפחה הינה כאשר בעל מכה את אשתו או אישה מכה את בעלה בלבד! לא כאשר הורה מכה ילד, מקרה כזה נחשב תקיפה) נוצרת תחושה של כאוס ואנרכיה חברתית, היעדר הרתעה של מערכת המשטרה והמשפט נותנת סוג של במה לביטוי כעסים בצורה פיזית.
כנראה שמקבלי ההחלטות הבינו כי העדר תחושת ביטחון ציבורי, הרתעה והשלטת סדר על הלך הרוח הציבורי תרגום לנו להגיע למצב של אנרכיה חברתית ואזי שמצב שכזה מייצג חברה ללא יסודות , חברה שאין לה עתיד צפוי, אם בכלל.
הרעיון של להוציא להורג אדם, פושע שלקח חיים של ילד, אשר על לא עוול בכפיו יכול ליצור את ההרתעה ואת הצגת המדיניות של הממשלה , המדינה (אשר מייצגת את החברה הישראלית -בכל זאת , נבחרינו..) כלפי נושא של אלימות הורים כלפי ילדיהם.
אם כי יקום האדם שיבוא ויגיד כי רק לאלוהים היכולת לבחור מי לחיים ומי למוות, אך במצבים בהם טורפי אדם רוצחים ילדים חלשים אשר לא חטאו בכלום , ולפעמים החטא היחידי שלהם היה כי הם הרעישו יותר מידי או דרשו תשומת לב גדולה מידי. לאנשים כאלה אין מקום בחברה שלנו, עלינו ליצור את ההרתעה הכוללת הקוראת "די לאלימות" (בכל מישורי החברה, לאו דווקא במישור המשפחתי), גם אם זה יהיה במחיר שעשרה פושעים נתאבים יעלו על המוקד הריי שהתמורה הטמונה בזה שווה את הדבר. ההרתעה והזעזוע הציבורי שייווצר ימנע גם מקרי אלימות נוספים , לדוגמאת דקירות (הבטן הרכה של החוק, חבל מאוד שהמדינה לא מכבידה בעונשם של דוקרים).
בחברה בה הסכנה מבחוץ גדולה מאוד אין מקום ליצור כאוס , סכסוך ואלימות פנים. קונפליקטים פנימיים יכולים להסתיים בצורה נעימה וטובה, גם אם המחיר דורש מהאינדיבידואל לוותר על האגו העצמי שלו, או גם אם המחיר דורש ממך לתת למען, הריי שקונפליקט טוב נסגר במצב של משא ומתן. ככה שברגע שניהיה טובים יותר האחד כלפי השני, אני סבור שיהיה לנו קל יותר להתאגד ולפעול בצורה של "יד אחת" כלפי אוייבים מבחוץ.
לסיכום-
הייתי מקווה שהחוק הזה יעבור, אין מקום לאנרכיה חברתית, לחוסר מוסר וצדק כלפי אחינו , ילדינו ושכנינו.
הרתעה דרושה בקרב הציבור הישראלי .
אולי המתירנות הובילה אותנו למצב של אלימות חברתית ? זה דיון פילוסופי שווה לדבר עליו בפוסט אחר כבר 
אשתדל להמשיך ולעדכן בנושא..
תגובות
