מחר תדון ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעה לאפשר הטלת עונש מוות לרוצחי ילדים. יוזמי החוק: "חיי אדם מקודשים, אך רוצחי ילדים אינם בני אדם אלא חיות טרף בצורת אדם" (וואלה חדשות)

בשנים האחרונות, ישנה תופעה ההולכת ומתגברת אודות אלימות כלפי ילדים. בכל פרשיה מדינה שלמה עוצרת נשימה ומתפללת. מדינה שלמה זועקת מול תמונת פרצופו של הילד הנראה -תמיד-  כה אומלל.
כנראה שבעקבות מספר אירועים שקרו בזמן החולף שבניהם; רוז פיזם, נעה גולדרינג ופרומה אנשין.
נראה כאילו גל של אלימות של הורים כלפי ילדים שוטף את כותרות העיתונים. התחושה הציבורית הנוצרת בעקבות האלימות הרווייה בחברה (בעיקר בעקבות האלימות בתוך המשפחה -למרות שעל פי ההגדרה המדוייקת, אלימות בתוך המשפחה הינה כאשר בעל מכה את אשתו או אישה מכה את בעלה בלבד! לא כאשר הורה מכה ילד, מקרה כזה נחשב תקיפה) נוצרת תחושה של כאוס ואנרכיה חברתית, היעדר הרתעה של מערכת המשטרה והמשפט נותנת סוג של במה לביטוי כעסים בצורה פיזית.
כנראה שמקבלי ההחלטות הבינו כי העדר תחושת ביטחון ציבורי, הרתעה והשלטת סדר על הלך הרוח הציבורי תרגום לנו להגיע למצב של אנרכיה חברתית ואזי שמצב שכזה מייצג חברה ללא יסודות , חברה שאין לה עתיד צפוי, אם בכלל.

הרעיון של להוציא להורג אדם, פושע שלקח חיים של ילד, אשר על לא עוול בכפיו יכול ליצור את ההרתעה ואת הצגת המדיניות של הממשלה , המדינה (אשר מייצגת את החברה הישראלית -בכל זאת , נבחרינו..) כלפי נושא של אלימות הורים כלפי ילדיהם.
אם כי יקום האדם שיבוא ויגיד כי רק לאלוהים היכולת לבחור מי לחיים ומי למוות, אך במצבים בהם טורפי אדם רוצחים ילדים חלשים אשר לא חטאו בכלום , ולפעמים החטא היחידי שלהם היה כי הם הרעישו יותר מידי או דרשו תשומת לב גדולה מידי. לאנשים כאלה אין מקום בחברה שלנו, עלינו ליצור את ההרתעה הכוללת הקוראת "די לאלימות" (בכל מישורי החברה, לאו דווקא במישור המשפחתי), גם אם זה יהיה במחיר שעשרה פושעים נתאבים יעלו על המוקד הריי שהתמורה הטמונה בזה שווה את הדבר. ההרתעה והזעזוע הציבורי שייווצר ימנע גם מקרי אלימות נוספים , לדוגמאת דקירות (הבטן הרכה של החוק, חבל מאוד שהמדינה לא מכבידה בעונשם של דוקרים).

בחברה בה הסכנה מבחוץ גדולה מאוד אין מקום ליצור כאוס , סכסוך ואלימות פנים. קונפליקטים פנימיים יכולים להסתיים בצורה נעימה וטובה, גם אם המחיר דורש מהאינדיבידואל לוותר על האגו העצמי שלו, או גם אם המחיר דורש ממך לתת למען, הריי שקונפליקט טוב נסגר במצב של משא ומתן. ככה שברגע שניהיה טובים יותר האחד כלפי השני, אני סבור שיהיה לנו קל יותר להתאגד ולפעול בצורה של "יד אחת" כלפי אוייבים מבחוץ.

לסיכום-
הייתי מקווה שהחוק הזה יעבור, אין מקום לאנרכיה חברתית, לחוסר מוסר וצדק כלפי אחינו , ילדינו ושכנינו.
הרתעה דרושה בקרב הציבור הישראלי .
אולי המתירנות הובילה אותנו למצב של אלימות חברתית ? זה דיון פילוסופי שווה לדבר עליו בפוסט אחר כבר
אשתדל להמשיך ולעדכן בנושא..

תגובות

בימים האחרונים סערה התקשורת הישראלית והטורקית אודות שיחת הנזיפה שקיים משרד החוץ ,בתחילת השבוע,  עם שגרירה של טורקיה.
בשיחת הנזיפה היה נראה חוסר כבוד מוחלט והשפלה של ממש שהופגן כלפי שגריר טורקיה.
הושבה בכיסא נמוך, הצבת דגלה של ישראל ללא דגל טורקיה, פליטת הפה (בעברית) לעבר העיתונאים הישראלים, כל אלה הינם היוו מרכיב משפיל מאוד שנראה שהיה מופגן באופן אישי למדיי כלפי שגרירה של טורקיה.

לאחרונה הממשלה הטורקית יצאה במבצע חיסול היחסים עם מדינת ישראל; החל בתוכנית אשר מציגה את חיילי צהל כמי שמעוניין להרוג ילדים תמימים וחפים מפשע ברצועת עזה, דרך גינויים בקהילה הבין לאומית ועד הרעיון החדש, סרט המציג את אנשי המוסד כחוטפי תינוקות אומללים.
לא ככה צריכה להתנהג מדינה שאנחנו בשלום איתה, וזה אכן לא הגיוני שככה יראה המשחק של הממשלה הטורקית.
אני חושב שיש לעשות חרם על התיירות הישראלית לטורקיה, על מוצרים טורקיים … אין טעם לתמוך או להזרים את כספו של העם הזה שמנהיגיו, כאמור, כל כך שונאי ישראל.

הרעיון של להושיב את שגריר טורקיה לשיחת נזיפה , למען האמת הינו רעיון סמלי מאוד ללא משמעות רבה על התוצאות בשטח.
אך בין זה לבין ליצור השפלה שכזאת כלפי אותו שגריר, משהו שירד מפסים דיפלומטיים ויעבור לפסיים אישיים ? אני חושב שזה מיותר מאוד במקרה הנ"ל. אם כי , כאשר חושבים על המניעים של דני איילון ניתן להסיק שבעיקר תחושות של אכזבה , פגיעה וחוסר כבוד הורגשו אצלו בכל השייך לנושא הטורקי.
אבל בין זה לבין להשפיל את שגריר טורקיה כמו שהנ"ל הושפל בפועל, יש הבדל של שמיים וארץ.
ההשפלה אותה עבר שגריר טורקיה הייתה ברמה אישית מאוד , עצם זה שהושיבו אותו בכיסא נמוך יותר , ישבו מולו פאמלייה של אנשים (כח) ונזפו בו הורידה את הפסים הדיפלומטיים והפכה אותם לפסיים אישיים.
אם כי , אני מאוד דוגל בחלק של הדגל , אין טעם לתלות או להניף את דגלה של טורקיה , לא אחרי שהיא פגעה בנו כמו שפגעה.

תחושה אישית, לי באופן אישי כאב על השגריר הטורקי. זה לא היה במקום .. היה ניתן לפתור את זה בדרכים שונות.

מכתב שכתבתי לחבר הכנסת נחמן שי:

לכבוד חבר הכנסת, הד"ר נחמן שי
שלום רב,
אני דולב רביד , בן 18.5 מראש העין. בתור אדם אני מתעניין רבות בפוליטיקה,
דמוקרטיה, ובכל הנושאים הקשורים למדינתינו.
אני עוקב רבות אחר הבלוג שלך ומקפיד לקרוא את אותם ציטוטים אשר מופיעים בבלוג.
חשבתי לפנות אליך במטרה לקדם או להציע הצעת חוק חדשה עליה אפרט בהמשך.

בתקופה האחרונה כחלק ממסע ההתבגרות שלי כאדם לקחתי על עצמי לערוך את מלאכת הקניות
השבועית בבית.
המפגש שלי (לבדי) עם הסופרים בארץ העלה בפניי מספר טענות שעל אחת מהן הייתי
מעוניין להעלות בפניך בתקווה למצוא פתרון.

מהסתובבות שלי בין מדפי המרכולים והסופרים השונים יצא לי לשים לב לתופעה אשר עם
הזמן הולכת וגדלה.
ואני מדבר על כך שאריזות של מוצרים אינן כתובות בעברית. עבורי (דובר אנגלית בצורה
טובה) זו אינה בעיה.
אבל כשאני חושב ומסתכל על אדם מבוגר שמחסום השפה האנגלית רובץ בו באותה עת אני
מבין שאותו אדם בעקבות מחסום השפה נמנע מלנסות או שבתור צרכן הוא מוגבל מבחינת
ההבנתו את המוצר.
בנוסף, בארץ השפה הרשמית הינה עברית, יש לחזק את הקשר היומיומי שלנו עם השפה הזו.

כאשר אתה רוכש מוצר שעטיפתו באנגלית או לפחות רוב התוכן של עטיפתו באנגלית אזי
שאנחנו מאבדים פה נקודה משמעותית מאוד בהרגלי הצריכה שלנו.

הייתי  מעוניין להעלות בפניך רעיון להצעת חוק חדשה שתאלץ ספקים או יצרנים לשווק
את מוצריהם כאשר פני האריזה (פרונט) בעברית מלאה.
עברית בפני האריזה תמיד תשרה תחושה של בית, חוסר זרות, מוצר מקומי, תחושה שיש על
מי לסמוך בעת רכישת המוצר.

לתגובתך אשמח

בתודה,
דולב רביד

מה דעתכם ? תגובות!