עוד ארבעה ימים לגיוס שלי.
אתמול פתחתי דואר וראיתי מעטפה של האגודה למען החייל.
חיוך דק עלה על הפנים שלי. זה מאוד נחמד לראות מעטפה מהאגודה למען החייל.
בתוך המעטפה קיבלתי מין חוברת נחמדה שכזו שמסבירה אודות שרשרת החיול אותה אעבור, אודות כל מיני קיצורים צבאיים . דבר נוסף שהיה בחוברת ואף היה נחמד מאוד אם כי קצת ממוסחר היה העניין של ההנחות. עכשיו כשאתה שניה לפני הגיוס נדמה לרגע כאילו האגודה למען החייל תעשה הרבה מאוד על מנת לבוא לקראתך בכל מיני הנחות וכל מיני דברים מאוד נחמדים, אך חבל שהדברים האלה תקפים אך ורק למחזיקי כרטיב אשראי "יותר" של האגודה למען החייל.
אני חושב שהכרטיס הנ"ל אינו מתאים לכל אחד;  כאמור הכרטיס מוגבל למסגרת אשראי של חמש מאות שקלים, מה גם שההנחות המוצעות אינם ביג דיל – חמש אחוז עד עשר אחוז … זה נחמד אבל הנחות שכאלה לא היו מה שיגרום לי לעזוב את הכרטיס אשראי שלי, שהוא כרטיס בן לאומי עם מסגרת נחמדה מאוד "ולרדת לעם".

היום כאשר הסתכלתי בחוברת ראיתי שיש הנחה על שעות ה-G-Shock DW6900 מתוצרת Casio. האמת השעון הזה מאוד מוכר , חצי צבא מסתובב איתו.
הבאתי אותו באחלה מחיר, קיבלתי עם זה גם מגן כזה ענק לשעון.. משהו שאמור לשמור עליו

אגב, שמתי לב שרק בצבא אשכרה אנשים שומרים על השעונים שלהם … כאילו, עם כמה שהסבירות שבצבא אתה תדפוק או תשרוט את השעון , הריי שגם באזרחות דבר זה יכול לקרות… לא יודע איך להסביר את זה, אולי זה חלק מהנוף הצבאי שהוא לא אחר מאשר שעון שחור עם כיסוי ירוק עליו.

משם , נסעתי לריקושט-
קיבלתי שובר מתנה לקבלת ארנק בסניף ריקושט.. סך הכל נחמד מאוד.. נסעתי לקבל את הארנק וגם על הדרך רכשתי שני מנעולים (במחיר נחמד של 59 שקל).

אתמול הייתה לי את המשמרת (במשטרה) האחרונה באזרחות. עשיתי סיכום של סך כל השעות שלי במשטרה.
האמת שהתוצאה יפה מאוד, מהתאריך ה- 27/5/08 עד התאריך 9/3/10 התנדבתי 617.5 שעות.
שזה מספר נחמד מאוד

המשמרת האחרונה באזרחות הייתה מקסימה, ביליתי אותה עם הקצין התורן … היה פשוט נחמד… סיימתי את המשמרת בשעה 5:35 בבוקר.. משבע בערב .. היה מקסים
זהו, עוד ארבע ימים

שיהיה לילה טוב

זהו… עוד עשר ימים נגמר "הבית זונות האזרחי"…
היום עלה בראש אולי לפתח כמה תמונות שלי, מהטיולים, עם החבר'ה בהולץ, תמונות של פיל … של פרחים ..
כל מיני דברים שאספתי וצילמתי בדרך..
אני באמת חושב לעשות את זה, ליצור לי מין אלבום קטן כזה עם כל התמונות
שיהיה על מה להסתכל בדרך לשיזפון

מה דעתכם ?!

זהו. אני כבר יודע לאן אני משובץ …
בראשון בעוד שבועיים, בתאריך ה-14/3 אתגייס להיות לוחם שריון
"האיש שבטנק ינצח" לא?
בכל אופן, אני לא מתרגש וכבר מת להתגיייס

זהו, לא נשאר עוד הרבה זמן עד הגיוס.. אתמול פתחתי את המגירה עם הציוד הצבאי שלי , הבנתי שזהו נגמרו ימי השוחרות , ואולי נגמרו הימים שלי בכלל תחת הכומתה האפורה של חייל האוויר. תחושת געגועים עזה הציפה את לבי והרגשתי שאני חייב להנציח את זה, את הציוד הזה, את אותם רגעים יפים שעברתי איתו.

רבע שעה אחר כך כבר הייתי על האוטו בדרך לצומת ירקונים לסניף של אופיס דיפו.
קניתי לי לוח שהם עם חבילת סיכות (אגב אופיס דיפו זולים מאוד), בדרך הביתה הנדסתי בראשי איך זה הולך להיראות והנה התוצאה לפניכם:

על הכומתה- הייתה על הכתף שלי ארבע שנים, ליתר דיוק מספטמבר 2006. עברתי איתה את פולין, מסדרי דגל יומיים, תורנויות, אפילו יום עונש- עבודות רס"ר (תגרה אלימה שהייתי מעורב בה בכיתה יא'). היא מעוצבת ושמורה כחדשה, במהלך השנים מעולם לא איבדתי איתה , שמרתי עליה כאילו על עצמי ורק לסדר את האוזן, אני לא מהאנשים שהולך כמו ג'ובניק עם סיכה על הכומתה .. ממש לא, על הכומתה שלי אני שומר לבד, בלישום סיכה ושום כלום.

חגורה- כנ"ל. משנת 2006. האבזם כחדש , החגורה עצמה נקיה ויפה כמו שקיבלתי אותה.

תג שוחרות (התג הימני)- קיבלתי אותו בכיתה יא', את התג שקיבלתי בכיתה י' דאגתי לקרוע חחחח מכיתה יא' (2007) החביב הזה עליי

תג בין לאומי ייצוגי (התג השמלי) – שימש אותי שבוע בפולין.  שרד איתי קור כלבים של מינוס חמש מעלות.

פס צהוב זוהר- עבר איתי את כל המסדרים , על רגל שמאל שלי  חחחחחח

כרטיס חוגר \ שוחר צהוב – משנת 2006 . מעולם לא נשבר שימש אותי בכל תקופת השוחרות יום-יום הלוך ושוב ברכבת או באוטובוס ..מעולם לא אבד או נשבר.

סיכה קטנה של הקונסוליה האמריקאית- באחד הימים של כיתה יא' או יב' (כבר לא זוכר), הגיעה אלינו להרצאה בחורה נחמדה מהקונסוליה האמריקאית . בסוף ההרצאה חולקו לנו סיכות כאלה של  60 שנה ליחסים דיפלומטיים בין ישראל לארה"ב. שמרתי את זה עד היום

השבוע התקשרו מהלשכת גיוס וביקשו שכשאני בא אליהם להתגייס אביא איתי את הקיטבק שאיתו נכנסתי להולץ ושאחזיר להם (כמובן) את כל המדים שלי ואת כל הציוד הצבאי.
אני חייב להם את הדברים הבאים:

• 4 חולצות
• 4 מכנסיים
• 1 חגורה
• 1 נעליים צבאיות
• 1 כומתה
• 1 מעיל
• 1 קיטבק

אתמול ארגנתי את כל הציוד , הכנסתי לשם את כל הבלאי שלי (אם להחזיר אז להחזיר את מה שגרוע , לא?!), את הכומתה ואת החגורה אינני מחזיר, יש לי מלאי של ספרים, אני פשוט נותן להם מהמלאי .. את שלי הם לא הולכים לקבל
כל הקיטבק שלי מלא חלודה, כל כך ישן ומגעיל שזה פשוט דוחה:

זהו, אז יום שלישי ככל הנראה, אם לא יהיה שינוי אני אעמוד שם בבקו"ם, אחזיר את הציוד, אקבל אחר ואהפוך משוחר לחוגר..
אני מאוד שמח שיצרתי לי מין פינת הנצחה שכזאת לשוחרות , אגב בימים אלה אני גם עובד על פיתוח כמה תמונות אשר יתווספו לאותו לוח ,  סתם בשביל הזכרון של אותה תקופה.
מקווה שיהיה טוב

חברים יקרים
ככל הנראה, אם לא יהיה איזה שהוא שינוי בשלישי הקרוב אעשה את צעדיי הראשונים בצבא הסדיר.
דבר זה יפחית משמעותית את הזמן הפנוי שלי, ככל הנראה אוכל לכתוב פה בימים בהם אקבל אפטר, או בסופי השבוע.
הבלוג כמובן ישאר פתוח , תוכלו לקרוא ולהגיב בו מתי שבה לכם.
אני אדאג בסופי השבוע לפציץ פה את האיזור כדי שיהיה לכם הרבה מה לקרוא 

מה שגם, ככל הנראה כבר השבוע אעבור לשרת חדש , עדיין בחברת bluehost פשוט לשרת אחר.
לשרת עצמאי -כרגע אני נמצא תחת השרת של אובונטו ישראל.

בהמשך, אני מאמין שברגע שמבחינת ת"ש אוכל להביא מחשב נייד אעשה זאת , אדאג למחשב נייד עם אינטרנט סלולרי ואז אשתדל באמת לעדכן כמה שיותר. מבטיח שגם תמונות מהמקומות שאהיה בהם אביא לכאן (במידה וזה יהיה אפשרי, בהתאם למגבלות בטחון המידע בצבא).

ישנה סבירות כל שהיא בשבלישי לא אתגייס, שהגיוס שלי ידחה בשבועיים ערך . כרגע זה עומד על שולחנו של ראש אכ"א, האלוף אבי זמיר.

בכל אופן , אני אדאג לעדכן פה

שבת שלום.

היום התוודעתי לדעת שלא עברתי את ירפ"א ב'.
בשנה וחצי האחרונות הייתי בתהליך לקורס הטייס.
בשונה מהרבה מאוד אנשים, התהליך אשר עברתי היה ארוך ומייגע מאוד. בפוסט הזה אספר עליו (לא על שום דבר אשר שייך למיונים).
את המבחנים הפסיכוטכנים בצו הראשון עברתי בצורה לא כל כך טובה, האמת שלא נכנסתי אליהם בצורה טובה – מבחינה מנטלית.
מה שאומר שהדפ"ר שלי לא היה משהו וזה כמובן השפיע על הקב"א.

היו חסרות לי שתי נקודות על מנת להתמיין לטייס.
במשך כל שנת יב' נלחמתי בצבא על מנת שיאופשר לי להיבחן מחדש ולערער על הקביעה שלהם.
אחרי שנה שלמה של מכתבים ושיחות אין סופיות החוליה הפסיכוטכנית התירה לי להיבחן מחדש.
נבחנתי והצלחתי לשפר בצורה משמעותית את הדפ"ר ואת הקב"א.
התחלתי את ההליך של טייס, עברתי את המיונים הראשוניים , היה מרגש מאוד..
עברתי את ירפ"א א'-  לקח ליחידת הרפואה האווירית יותר מחודשיים לטפל בנתונים שלי..

הנקודה בה נפלתי הייתה במקום בו הכי לא האמנתי שזה יקרה (כמה צפוי אה?!). במבדקי ירפ"א ב', אצל הפסיכולוגית שכנראה לא אהבה אותי.
שם נפלתי … במבט עם הפנים לעתיד אני בטוח שאעשה רשיון טייס באזרחות.
אני רוצה להודות לקב"ה שנתן לי הזכות להגיע לאן שהגעתי.
אני חושב שהגעתי יחסית למקום מכובד , שלא הרבה מגיעים אליו.
ועכשיו ? אני עם הפנים לכיוון מספר יחידות קרביות ^^

שיר לסיום:

גאט פון \ אברהם פריד:

‫גאט פון אברהם פון יצחק און פון יעקב
באהיט דיין פאלק ישראל פון אלעם בייזן דיינעם לויב, אז‬
דער ליבער שאבע'ס קוידש גייט אבעק‬
און די וואך זאל אונז קומען צו אמונה שלימה צו אמונת‬
חכמים צו אהבת ודיבור חברים טובים צו דביקות הבורא ברוך‬ הוא‬
מה המצווה זיין בשעה שעשני כהנים שלך, ובגאולה שלימה‬
קרובה במהרה בימינו ובתחית המתים ובנבואת משה רבינו‬
עליו השלום. שאבעס קודש גייט שוין בלד אבעק.‬
ריבונו של עולם דו ביזט דאך הנותן ליעף כוח, גיב דיינע‬
קינדערלאך כוח דיך צו לויבן צו דינענען און קיין אנדערען.‬
און די וואך זאל אונז קומען צו חסד און צו מזל און צו ברכה‬
און צו הצלחה און צו געזוגט און צו עושר וכבוד און צו בני חיי‬
ומזוני לנו ולכל ישראל אמן.‬

בתור מי שבעבר היה שוחר בחייל האוויר וכעת מבקש להיות משובץ בתפקיד לוחמה אני מוצא את עצמי הרבה מאוד פעמים נמצא תקוע בין מסדרונות הבירוקרטיה הצבאית.
הדרך שעברתי עד היום בשביל להגיע לאן שאני ארוכה ומייגעת; החל בהליך שינוי קב"א ועד הליך שינוי סטטוס משוחר למלש"ב.
בשנה וחצי האחרונות , בכל שבוע שלחתי קרוב לשני פקסים בממוצע, עם כל מיני בקשות שונות, בקשות שלכאורה אם לא היתיי שוחר לא הייתי צריך לבקש.
אבסורד שהצבא לא יודע להתנהל עם שוחרים בעלי מוטיבציה גבוה. נסיונות הדיכוי שהצבא מפעיל על אותם "מורעלים" יוצרים תחושה של שחיקה, ובעצם, שכחושבים על זה באיזה שהוא מקום, אולי יש כמה משתמטים שאני עוד יכול להבין … הריי שברגע שעוד לפני שהתגייסת מספיקים לשחוק לך את הצורה, לגרום לך לרוץ בין מכתבים שונים, בין בקשות ושיחות טלפוניות שלא נגמרות … ועד מצפים ממך שתתגייס "בשמחה".

אבל אין מה לעשות, אתה עומד מול מערכת מורכבת מאוד, בעלת חוקים נוקשים… בתור אינדיבידואל , חוק ההתמדה הינו הכלל הבסיסי ביותר בעמידה מול מערכת שכזאת.
תעמוד על שלך ותקבל את מבוקשך.

ולגביי ? יש לי עוד הרבה מכתבים לכתוב על מנת לקבל את מה שאני רוצה , בע"ה…

תגובות